רע"א 40744-01-26

תקציר

בבקשת רשות ערעור זו בפני בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים), נדונה השאלה האם אירוע בו נפגע אדם בעת שבדק תקלה ברכבו אשר חנה בביתו, מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. **הרקע העובדתי:** המשיב (הנפגע) נכנס לרכבו שחנה בביתו, הניעו והעביר להילוך נסיעה. בעקבות הדלקת נורת אזהרה, ירד מהרכב ובדק את מכסה המנוע. במהלך בדיקה זו, מכסה המנוע נטרק על ידו וגרם לו לשבר באצבע. **ההליכים הקודמים:** בית משפט השלום קבע כי האירוע מהווה תאונת דרכים בגדר "טיפול דרך" או "תיקון דרך", וזאת בהתבסס על הלכות קודמות (רע"א 5099/08 נביל נ' בונה הכל בזול ורע"א 372/10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ספנייב). בית המשפט השלום פסק למשיב פיצויים בגין הפסדי השתכרות ופנסיה לעבר, וכן בגין כאב וסבל. ערעור שהגיש המבקש (הפול) לבית המשפט המחוזי נדחה. **טענות המבקש (הפול):** המבקש עתר לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", וטען כי פסקי הדין של הערכאות קמא שגויים. עיקרי טענותיו היו: 1. **חוסר אחידות ובהירות בפסיקה:** לטענתו, קיימת חוסר אחידות וחוסר בהירות בפסיקת בתי משפט השלום בנוגע לפרשנות של "טיפול דרך" או "תיקון דרך". 2. **ביטול "המבחן הגיאוגרפי":** נטען כי פסיקת בתי המשפט קמא מבטלת את דרישת "המבחן הגיאוגרפי" שהוגדרה בהלכת נביל, כאחד המבחנים להגדרת "טיפול דרך". 3. **פרשנות מרחיבה בניגוד לחוק:** לשיטת המבקש, פסיקת הערכאות קמא נוגדת את הפרשנות המצומצמת שיש ליתן להגדרת "תאונת דרכים" בחוק. **ניתוח בית המשפט העליון (כבוד הנשיא יצחק עמית):** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, וקבע כי דין הבקשה להידחות לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי. להלן עיקרי ההחלטה: 1. **הקושי בהבחנה בין "טיפול דרך" ל"תיקון בית":** השופט עמית הדגיש את הקושי המובנה בהבחנה בין פעולות הנכללות בגדר "תיקון/טיפול דרך" לבין פעולות שאינן עונות להגדרה זו. הוא ציטט פסיקה המצביעה על כך שהבחנה זו היא "קשה ומלאכותית" ו"קו הגבול בין 'תיקון דרך' ל'תיקון בית' הוא דק מן הדק". 2. **הבחנה מהותית לעומת גיאוגרפית:** בית המשפט קיבל את הגישה כי בחינת המושג "דרך" יכולה להיעשות באופן מהותי ולאו דווקא גיאוגרפי, כפי שנקבע במקרה דנן. זהו עיקרון המרחיב את האפשרות לראות פעולות מסוימות כקשורות ל"דרך" גם אם הן אינן מתבצעות על כביש ציבורי. 3. **היעדר שאלה משפטית עקרונית:** עיקר טענת בית המשפט הייתה שהבקשה אינה מגלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של הצדדים. טענות המבקש, גם אם קיימת אי-אחידות מסוימת בפסיקה, נטועות ביישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על הנסיבות הספציפיות של המקרה. לא הוכחה סטייה מהותית או פיתוח הלכתי הדורש התערבות של בית המשפט העליון בגלגול שלישי. 4. **היעדר עיוות דין:** בית המשפט ציין כי לא נגרם למבקש עיוות דין, במיוחד לאור גובה הפיצוי שנפסק. בנוסף, הודגש כי גם מימוש זכות דיונית צריך להיעשות על פי עקרון המידתיות, ובפרט בהתחשב בשווי נשוא ההליך. 5. **היעדר הבעת דעה מהותית:** הודגש כי ההחלטה שלא ליתן רשות ערעור אינה מהווה הבעת דעה בשאלה העקרונית האם אכן מדובר ב"תיקון דרך" אם לאו. זוהי החלטה דיונית הנוגעת לקבילות הבקשה עצמה לדיון בגלגול שלישי. **החידוש המשפטי (אם קיים):** ההחלטה אינה מציגה חידוש משפטי מהותי, אלא מהווה אישור של הלכות קיימות ושל הגישה כי בהיעדר שאלה משפטית עקרונית או עיוות דין, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תידחה. עם זאת, היא מדגישה שוב את הקושי בהגדרת "טיפול דרך" ואת האפשרות לפרשנות מהותית של מושג ה"דרך", ולא רק גיאוגרפית, בהתאם לפסיקה. ההחלטה מחזקת את העיקרון כי יש להשתמש בזכות הערעור בגלגול שלישי במשורה, ורק במקרים בהם קיימת הצדקה משפטית מהותית. **הוצאות:** בשל דחיית הבקשה, המבקש חויב בתשלום הוצאות מתונות לטובת אוצר המדינה.