פש"ר 58794-11-17

תקציר

פסק הדין משרטט יישוב סכסוך כספי מורכב שעיקרו בני זוג גרושים, ילדיהם וצד שלישי (דרוקר), שתבע משכון על דירת הנישואין לשעבר. השאלה העיקרית הייתה תוקפה של הבטחת מתנה שנקבעה בהסכם הגירושין, לפיה האב התחייב להעניק לילדיו במתנה חלקים מחלקו בדירה. בית המשפט קבע כי אכן מדובר בהתחייבות לתת מתנה. עם זאת, בשל פשיטת הרגל של האב וחוסר יכולתם של הילדים להוכיח כי שינו את מצבם על סמך הבטחת המתנה, קבע בית המשפט כי ניתן לבטל את ההתחייבות למתנה. כתוצאה מכך, האב היה זכאי למחצית מתמורת הדירה לאחר מימושה. עוד קבע בית המשפט כי הדירה, המאוכלסת כיום על ידי גרושתו וילדיו, ניתנת למימוש מאחר שאינה נופלת תחת תחולתו של חוק הגנת הדייר. חשוב לציין כי האותנטיות של טענת ההתחייבות של דרוקר הוטלה בספק. הנאמן טען כי דרוקר לא מימש את תביעתו במשך שנים רבות, ובכך רמז על ויתור. מנגד, דרוקר והחייב טענו כי מדובר בהלוואה אמיתית. בית המשפט בחר שלא לדחות מראש את תביעתו של דרוקר, אלא העניק לו שהות להגיש ראיות לתשלום לסילוק המשכנתא. עוד הבהיר בית המשפט כי חלוקת תמורת הדירה צריכה להתבצע לאחר הסדרת חובות וכי כל הטענות בדבר שווי הדירה אינן רלוונטיות להחלטה זו. לבסוף, ניתנה לצדדים הזדמנות לממש את זכויות החייב בדירה טרם מימושה, כאשר המועד האחרון הוא 10.5.2021, שאם לא כן יפתח הנאמן בהליכי מימוש.