רע"א 3548/10

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לסכסוך רכושי בהרצליה, ישראל, בו מבקש בעל מרכז מסחרי, המשיבה מס' 1, לפנות את הדייר, המבקש, מנכסיו. הסכם החכירה המקורי פג, ובעוד הצדדים הסכימו בעל פה להאריך את החכירה, הם לא הסכימו על מועד הפינוי. בית משפט השלום פסק לטובת המשיבים והורה למבקש לפנות את הנכס. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, בבקשה לעכב את הביצוע עד להכרעה בערעור. בקשה זו נדחתה, וכעת מבקש המבקש עיכוב ביצוע נוסף מבית המשפט העליון. הטענות העיקריות שהציג המבקש הן כי המשיבים הטעו את בית המשפט באשר למועד הצפוי לקבלת היתרי בנייה וכי פינוי הנכס יגרום נזק משמעותי לעסקיהם ולעובדיהם. עם זאת, השופט קבע כי סיכויי ההצלחה של ערעורו של המבקש נמוכים שכן מדובר בעיקר בקביעות עובדתיות. עוד ציינה השופטת כי עיכוב פינוי רכוש עסקי שמור בדרך כלל למקרים חריגים, ובמקרה הספציפי הזה לא הוצגו נסיבות כאלה. השופטת הדגישה כי זכותם של המשיבים לסיים את חוזה השכירות ולפנות את הנכס, ועצם הגשת הערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה. פסק דין זה מחזק את התפיסה כי עיכוב בפינוי בתי עסק אינו שכיח ויינתן רק במקרים נדירים.