רע"א 996/17

תקציר

פסק הדין מדגיש את היישום הזהיר של הרמת מסך התאגיד, המהווה חריג לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת הקבוע בחוק החברות. מבחינה היסטורית, פסיקה ותיקוני חקיקה כגון תיקון מס' 3 חיזקו את הצורך בריסון בהקשר זה, וחיזקו את הקביעה כי יש לנקוט צעדים כאלה רק במשורה ובנסיבות חריגות. המקרה הנדון עסק בשאלה האם ניתן להצמיד נכס של חברה באופן זמני בשל חוב של בעל מניות. על אף שהמשיבה היא הבעלים היחיד של זכויות החברה באמצעות רשת חברות, בית המשפט מצא כי אין בכך כדי להרים את המסך, שכן בעלות לבדה אינה מעידה על שימוש לרעה בהתאגדות. בית המשפט בחן את ממצאיו של בית משפט קמא וקבע כי לא נפלה טעות מהותית המצדיקה התערבות, מה גם שבית משפט קמא שקל בכובד ראש את כל הטענות ולא מצא כל תרמית או התנהלות פסולה. בנוסף, עצם ההתרחקות מהבעלות, ללא שימוש לרעה נוסף באישיות משפטית, לא הצדיקה את הרמת המסך. הצורך להראות כי החברה הוקמה למטרות פסולות, כגון התחמקות מנושים, לא התקיים במקרה זה. כתוצאה מכך, אישר בית המשפט את ההחלטה לבטל את העיקול שהוטל על הנכס, תוך הכרה בפעילות חוקית של חברות באמצעות מבנים תאגידיים כאופיינית וראויה. שכר טרחת עורך הדין נקבע למשיב בשיעור מופחת, המשקף את פסק הדין.