בג"צ 6411/16

תקציר

העותרים ביקשו מבית המשפט לבטל חוק שפגע לכאורה בזכותם החוקתית לשוויון ולכבוד האדם בכך שהעניק לקק"ל ייצוג במועצת מקרקעי ישראל. בית המשפט בחן את טיבן והיקפן של זכויות חוקתיות אלה ומצא כי לא הייתה פגיעה. ראשית, עקרון השוויון לא נפגע מייצוגה של קק"ל במועצה, שכן הייתה לה סיבה מוצדקת להיות שם לאור הרקע ההיסטורי שלה ומעורבותה בניהול הקרקעות. שנית, גם טענת העותרים כי נוכחותה האינטנסיבית של קק"ל במועצה מפלה אותם לרעה לא נתמכת. נוכחותה של קק"ל הייתה הכרחית וסבירה, ולא נמצאו ראיות לאפליה ממשית בהחלטות המועצה. שלישית, הרכב המועצה לא פגע בכבוד האדם, שכן השותפות בין קק"ל למדינה הייתה רציונלית ולא הובילה לאי שוויון. מאחר שהעותרים לא הצליחו להוכיח פגיעה בזכות חוקתית כלשהי, עתירתם נדחתה. בנוסף, השיהוי המשמעותי בהגשת העתירה - שהוגשה נגד חוק שנחקק בשנת 1995 - יכול היה להוות סיבה לדחייתה על הסף. השופט ד' מינץ והשופט י' אלרון הסכימו עם ההחלטה.