ע"א 14597-07-18

תקציר

הערעור הוגש בעקבות הודעה מנהלית שהוציאה המערערת, המחייבת את המשיב לשלם עיצום כספי בגין הפרת חוק הגנת הצרכן. ההודעה באה בעקבות בדיקה שהעלתה כי המשיבה לא הציגה את המחיר המעודכן לאחר הנחה על המוצרים שנמכרו במהלך מבצע, כנדרש בסעיפים 17ב ו-15 לחוק הגנת הצרכן. לטענת המערערת, מטרת החוק היא להבטיח כי הצרכנים לא יולכו שולל וכי יקבלו מידע מלא על מהות העסקה. לכן, המחיר המוצג על המוצר צריך להיות המחיר הסופי לאחר החלת הנחות כלשהן. המשיב טען כי הגדרת "מחיר כולל", כמפורט בסעיף 17א לחוק, הינה עמומה ואינה מתייחסת בהכרח למחיר לאחר הפחתה או מבצע. הנטל של עדכון המחירים במהלך מבצע יהיה יקר וגוזל זמן עבור עסקים ועלול להרתיע אותם מלקיים מבצעים כאלה, מה שיפגע בצרכנים. דעת הרוב של השופטים שוחט ורביד דחתה את הערעור, וקבעה כי כוונת המחוקק מאחורי סעיף 17ב הייתה למנוע מהצרכנים לחוות הפתעות שליליות בקופה. הגדרת "מחיר כולל" בסעיף 17א לא התייחסה להפחתות במהלך מבצעים, ומטרת הסעיף הייתה להבטיח שהצרכנים לא יוטעו על ידי עלויות נוספות שנוספו למחיר הרגיל. בעוד שהצגת המחיר הסופי לאחר הנחה תספק לצרכנים את המידע המלא ביותר, המחוקק לא שקל את הנטל שהדבר יטיל על בתי העסק. לפיכך, בית המשפט העדיף את פרשנותו של המשיב, במיוחד בהתחשב בתכלית האובייקטיבית של אי הטלת דרישות עמומות על עסקים, העלולות לגרור עונשים בלתי צפויים. השופט שילה חלק על כך, וטען כי החוק נועד לספק לצרכנים מידע ברור ומלא על מחיר המוצרים, ללא צורך בביצוע חישובים. הוא האמין שהדרך היחידה להשיג זאת היא להציג את המחיר הסופי לאחר הנחות על המוצרים עצמם. בנוסף, ציין כי תקנה 2, המאפשרת פטור מהצגת המחיר המעודכן במהלך מבצעים קצרי טווח, תומכת בפרשנותה של המערערת.