תמ"ש 42717-12-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: תמ"ש 42717-12-22 א. נ' ב. ואח' - בקשת כונס נכסים לפסיקת שכר טרחתו** **1. העיקר המשפטי – איזון בין שכר טרחה ראוי לכונס לבין מידתיות עלות הרישום:** הסוגיה המרכזית העומדת בפני בית המשפט בהחלטה זו היא קביעת גובה שכר הטרחה הראוי לכונס נכסים שמונה לביצוע רישום נכס על שם הצדדים. בית המשפט נדרש לאזן בין זכותו של הכונס לקבל תמורה הולמת עבור עבודתו, לבין האינטרס של הצדדים לשאת בעלות מידתית, שאינה מכבידה עליהם יתר על המידה, במיוחד כאשר מדובר בנכס בעל שווי נמוך יחסית. **2. עקרונות משפטיים רלוונטיים:** * **סמכות בית המשפט לפסוק שכר טרחה לכונס נכסים:** תקנה 36(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, קובעת כי שכר הטרחה המקסימלי לכונס נכסים לא יעלה על 4% מתקבולי המימוש, אך יש להתחשב בתוצאה הסופית של הכינוס ובכלל הנסיבות. הפסיקה מרחיבה עקרון זה וקובעת כי ניתן לפסוק שכר נוסף מעבר לתקרה הקבועה בתקנות, במקרים בהם נדרשו פעולות החורגות מהשגרתיות (סעיף 28 להחלטה). * **קריטריונים לקביעת גובה שכר הטרחה:** הפסיקה קבעה קריטריונים מנחים לקביעת גובה שכר טרחת כונסי נכסים, הכוללים: שווי הנכס, הפעולות והמאמץ שהושקעו על ידי הכונס, ההוצאות שהוציא, התוצאות הכלכליות שהושגו, והמומחיות והמוניטין של הכונס (סעיף 27 להחלטה). * **חריגות מפעולות שגרתיות:** בית המשפט מדגיש כי ניתן לפסוק שכר טרחה נוסף לכונס מעבר לתקרה הקבועה בתקנות, כאשר נדרשו פעולות חריגות או מאמץ מיוחד, כפי שמוצא ביטוי בפסיקות שונות (סעיפים 28-30 להחלטה). * **שכר טרחה בגין פעולות שיפוטיות ומנהליות:** יש להבחין בין פעולות "טבעיות" ו"רגילות" של ניהול העיזבון/הנכס, אשר כלולות בשכר הבסיסי (כגון מכירת דירה), לבין פעולות חריגות הדורשות מאמץ מיוחד (סעיף 30 להחלטה). * **הבחנה בין שווי גולמי לשווי נטו:** בית המשפט מכיר בכך ששכר הטרחה אינו נמדד רק על פי תוצאת המעשים (המימוש), אלא נועד לפצות את הכונס על טרחתו ועמלו, גם אם הנכס לא מומש בסופו של יום (סעיף 32 להחלטה). * **חלוקת שכר הכונס בין הצדדים:** ככלל, הנושים נושאים בשכר הכונס בחלקים שווים, בהתאם לחלקם היחסי בזכויות בנכס (סעיף 33 להחלטה). **3. ניתוח העובדות והטענות ביחס לעקרונות המשפטיים:** * **מורכבות הליך הרישום:** כונס הנכסים טען כי ההליך היה סבוך ויוצא דופן, ודרש פתרונות משפטיים יצירתיים, בעיקר בתחום המיסוי, וכי חסך מאות אלפי שקלים לצדדים. הוא עתר לשכר טרחה של 300,000 ₪ בתוספת מע"מ. * **טענות הצדדים (התובע והנתבע):** הצדדים טענו כי סכום שכר הטרחה המבוקש מופרז, בלתי סביר ובלתי מידתי, ומהווה 35% משווי הנכס. הם הדגישו כי הנכס קטן (24 מ"ר), ושווי הנטו לאחר תשלום המיסים וההוצאות נמוך משמעותית. הם אף טענו כי חלק מפעולות הכונס היו מיותרות, ואף גרמו לעיכובים, וכי לא הוכחו החיסכון הנטען במיסים. * **הערכת שווי הנכס:** בית המשפט קבע כי שווי הנכס, לאחר שקלול "פירות" תוכנית בניין העיר, עומד על 912,270 ₪ (סעיף 27 להחלטה), בניגוד לטענת הכונס לפיה יש להוסיף סכום נוסף. * **הוצאות המיסים:** בית המשפט קבע כי על הצדדים נשאו במיסים ועלויות גבוהות, לרבות היטל השבחה של 511,914 ₪, ומס שבח ומס רכישה של 120,000 ₪, אשר שימשו לתשלום קנסות. סך הכספים שנותרו בידי הצדדים לאחר תשלום המיסים והקנסות עומד על כ-280,000 ₪ בלבד (סעיף 29 להחלטה). * **שעות עבודה ותיעוד:** בית המשפט ציין כי הכונס טען להשקעת 300 שעות עבודה, אך לא הציג תיעוד מספק המוכיח זאת (סעיף 30 להחלטה). * **ביקורת על דרך פעולתו של הכונס:** בית המשפט הביע ביקורת על כך שהכונס בחר בדרך עקיפה של "עסקת מכר ללא תמורה" בין הצדדים ליורשים, במקום לדווח ישירות על "זכרון הדברים" משנת 2012. לטענת בית המשפט, דרך זו יכלה לחסוך פעולות רבות, פגישות ופניות לבית המשפט (סעיפים 31-32 להחלטה). * **הטענה לחיסכון במיסים:** בית המשפט קבע כי לא הוכחה בפניו טענת הכונס לחיסכון של מאות אלפי שקלים, שכן הצדדים שילמו את מלוא המיסים והקנסות הנדרשים על פי חוק (סעיף 32 להחלטה). **4. חידושים משפטיים או התייחסויות מיוחדות:** * **הדגשת המידתיות ביחס לשווי הנכס:** בית המשפט נתן משקל משמעותי לשווי הנכס הנמוך יחסית (24 מ"ר), וקבע כי בקשת שכר הטרחה המקורית מהווה 35% משוויו, סכום שאינו סביר. ההחלטה מחדדת את החשיבות של התאמת שכר הטרחה לא רק למאמץ, אלא גם לשווי הנכס, ולקחת בחשבון את שווי הנטו בידי הצדדים לאחר ההוצאות (סעיפים 28-29 להחלטה). * **התייחסות ל"פירות" תוכנית בניין עיר:** בית המשפט קיבל את טענת התובע כי "פירות" התוכנית כבר נלקחו בחשבון בשומת הנכס, ובכך דחה את טענת הכונס להוספת ערך נוסף לצורך חישוב השכר (סעיף 27 להחלטה). * **קביעת שכר על בסיס שעות עבודה מוערכות:** בית המשפט, לאחר דחיית טענות הכונס לגבי שעות עבודה מפורטות, קבע אומדנא של 190 שעות פעילות, וחישב את השכר על בסיס התעריף השעתי שהוצע על ידי הכונס (700 ₪ + מע"מ). החלטה זו משקפת גישה פרגמטית במקרים בהם התיעוד חסר, ונועדה להבטיח שכר ראוי אך גם מבוסס (סעיפים 30, 37-38 להחלטה). * **הכרה בחריגות, אך לא בהיקף הנטען:** בעוד בית המשפט מכיר בכך שייתכן והיו פעולות חריגות, הוא קובע כי לא מדובר בפעולות מורכבות או ייחודיות באופן חריג, וכי חלק מהמורכבות נבעה מבחירותיו של הכונס (סעיפים 33 להחלטה). * **הבחנה בין "פתרון יצירתי" ל"מחדל":** בית המשפט מעלה ספקות לגבי "פתרונות יצירתיים" של הכונס, ורומז כי דרך הפעולה שלו יצרה מורכבות מיותרת, שכן ניתן היה לנקוט בדרך ישירה יותר לרישום "זכרון הדברים" המקורי (סעיפים 14, 31-32 להחלטה). **5. תוצאת ההחלטה:** בית המשפט פסל את סכום שכר הטרחה המקורי שהוצע על ידי כונס הנכסים (300,000 ₪ + מע"מ) בטענה שהוא מופרז ובלתי מידתי. במקום זאת, הוא קבע כי הכונס זכאי לשכר טרחה על בסיס אומדן של 190 שעות עבודה בתעריף שעתי של 700 ₪ + מע"מ, ובסך כולל של 133,000 ₪ + מע"מ. הצדדים יישאו בסכום זה בחלקים שווים. **סיכום:** ההחלטה מדגימה את הגישה המאוזנת של בית המשפט בקביעת שכר טרחת כונס נכסים. היא מציבה גבולות לטענות בדבר "מורכבות" ו"יצירתיות" משפטית, ודורשת תיעוד וביסוס ראיות. בית המשפט שם דגש על מידתיות, שווי הנכס, וההשפעה על הצדדים, תוך שהוא מכיר בצורך לפצות כונס על עבודתו, אך לא באופן שיטיל עליהם נטל כלכלי בלתי סביר. ההחלטה אף מרמזת על ביקורת קשה כלפי דרך פעולה של הכונס אשר לטענת בית המשפט, יצרה מורכבות מיותרת.