רע"ב 689/10

תקציר

אסיר הגיש שתי עתירות לבית המשפט לעניינים מנהליים, שנדחו לגופן, וכן ביקש פטור מתשלום אגרות בגין עתירות אלה, שגם אותן דחה בית המשפט. לאחר מכן הגיש האסיר בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת הפטור מהאגרה. רשות הערעור נדחתה על ידי בית המשפט משום שההכרעה לגופן של העתירות החליפה את החלטת הביניים בעניין הפטור מאגרה, והיה צורך להכריע בסוגיות החבות לאגרה והפטור מתשלום. בית המשפט קבע, כי אין בסיס להיעתר לערעור, שכן בחשבונו היו בידי האסיר די משאבים כספיים לתשלום שכר הטרחה, והחלטת בית משפט קמא התבססה על עובדות אלה. עוד ציין בית המשפט כי החלטות בדבר פטור מאגרה מבוססות בדרך כלל על קביעות עובדתיות, ובמקרה זה צדק בית משפט קמא בהחלטתו. עם זאת, הוסיף בית המשפט כי היה מקום לפרט את החלטתו של בית משפט קמא בעניין הפטור מאגרה על מנת להבהיר את שיקוליה ונימוקיה. לפיכך, נדחתה בקשת רשות ערעור על הפטור מאגרה.