רע"א 2812/13

תקציר

בפסק הדין בעניין הבקשה לעיכוב הליכים בשל בוררות תלויה ועומדת, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את הבקשה, להתייחס אליה כאל ערעור ולבסוף לדחותה. הסוגיה המרכזית הייתה האם הליך בוררות יכול להיחשב כ"הליך" במסגרת דוקטרינת ההליך התלוי ועומד – סוגיה שטרם הוכרעה על ידי בית המשפט. בעוד דלתא לא הייתה צד להסכם הבוררות בין המבקשת המקורית לבין סמסונג, בית המשפט השתמש בדוקטרינה של הליכים תלויים ועומדים כדי להצדיק השהייה, וטען כי פסקי בוררות יכולים להיות מחייבים כמו מעשה בית משפט, במיוחד כאשר הם מאושרים על ידי בית המשפט. הדוקטרינה נועדה למנוע התדיינות משפטית מיותרת, לחסוך משאבים שיפוטיים ולהימנע מפסיקות לא עקביות. למרות שדלתא לא הייתה מעורבת בהסכם הבוררות, הוצגה האפשרות של השתק הגנתי לא הדדי, המאפשר לצדדים שאינם מעורבים ישירות בבוררות להסתמך על תוצאות הבוררות כהגנה בתביעות משפטיות עתידיות, אם עניינים חוזיים מסוימים שנויים במחלוקת באופן דומה. יתר על כן, בית המשפט דחה את טענת המבקשים כי לא עודכנו או הורשו לטעון כראוי בנוגע להליך התלוי ועומד, והדגיש כי החלטת השופט הייתה במסגרת הנורמות הפרוצדורליות המקובלות. השופטת ברק-ארז הציעה כי ניתן לפתור את העניין גם באמצעות פרשנות תכליתית של סעיף 5 לחוק הבוררות, המאפשרת הקפאת הליכים בנסיבות רחבות יותר. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את הערעור, והמליץ על פיצוי צנוע בגין הוצאות משפט בשל מורכבות השאלה המשפטית.