ע"פ 531/75

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה בו ניהל המערער "מכון עיסוי" בתל אביב בו העסיק שלוש נשים למתן שירותי מין ללקוחות. תפקידן של הנשים היה להשתמש בידיהן כדי לגרום לשפיכה של הגברים ללא כל מגע מיני או יחסי מין. המערער הורשע בעבירות לפי סעיפים 1(א)(1), 1(א)(2) ו-5 לחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות) ונידון לשנתיים מאסר. בית המשפט העליון אישר את ההרשעה, והסכים כי הנשים עוסקות בזנות וכי הממסד משמש לזנות, כהגדרתו בחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות), התשכ"ב-1962. בית המשפט הפנה למספר פסקי דין קודמים בארץ ובעולם, אשר קבעו כי מטרת החוק היא להגן על נשים מפני ניצול בסחר במין, וכי מעשה זנות אינו מחייב מגע מיני "כרגיל". המונח "זנות" התפרש כשימוש בגוף האישה לסיפוק תשוקה מינית, אשר חלה בבירור על השירותים הניתנים במוסד של המערערת. עם זאת, בית המשפט מצא לנכון בערעור על חומרת העונש, בהתחשב בעברו הנקי של המערער ובהיעדר מגע פיזי בין הנשים ללקוחות. עונש המאסר הופחת לשנה.