ת"א 10965-02-09

תקציר

פסק הדין דן בשתי עסקאות מקרקעין סותרות בישראל בהן היו מעורבים שלושה צדדים: בדראן קדם ואלטאף בדראן (משפחת בדראן), מוניף נג'יב דבח (מוניף המנוח) וסאלח מוחמד אמון (הנתבע מס' 2). התביעה העיקרית (ע"א 10965-02-12) הוגשה על ידי משפחת בדראן, בבקשה להכיר בה כבעלים של 1/5 מגרש 89 בגוש 18976, הרשום כיום על שם מוניף המנוח. כן ביקשו לבטל הערת אזהרה הרשומה על שם נאשם 2. בתוך כך, התיק המאוחד (ע"א 34111-12-11) הוגש על ידי יורשיו של מוניף המנוח, בבקשה לבטל את הסכם מכר הקרקע בין מוניף המנוח למשפחת בדראן ולמחוק את הערת האזהרה שרשמה משפחת בדראן. על פי חומר הראיות, היו שני הסכמי מכר: העסקה הראשונה מיום 5.5.97, בין המנוח מוניף לנתבעת מס' 2, והעסקה השנייה מיום 18.4.00, בין מוניף המנוח לבין משפחת בדראן. העסקה השנייה נתמכה בהסכם מכר, מזכר הבנות וצו קיום צוואה. משפחת בדראן שילמה מקדמה בסך 50,000 ₪ והעבירה את הבעלות על מכונית וולוו בשווי 80,000 ₪ למוניף המנוח. הם גם שילמו את המסים והאגרות החלים, אם כי עם עיכובים ומשא ומתן. בינתיים, רשמה הנתבעת מס' 2 הערת אזהרה על העסקה הראשונה רק בחודש דצמבר 2001, ארבע וחצי שנים לאחר חתימת ההסכם. בית המשפט פסק לטובת משפחת בדראן, קיבל את תביעתם ודחה את תביעת היורשים בתיק המאוחד. נקבע כי משפחת בדראן פעלה בתום לב ושילמה את מלוא התמורה עבור הקרקע. בנוסף, הנתבעת מס' 2 לא פעלה בתום לב בכך שלא רשמה הערת אזהרה באופן מיידי, ובכך גרמה ל"תאונה משפטית" ואפשרה למנוח מוניף להתקשר בעסקה השנייה. כתוצאה מכך, הכריז בית המשפט על משפחת בדראן כזכאית להירשם כבעלים של חלקת הקרקע שבמחלוקת, בכפוף לתשלום כל המסים והאגרות החלים. זאת ועוד, הערת האזהרה לטובת הנאשם מס' 2 הורתה על מחיקה. יורשי המנוח והנאשם מס' 2 חויבו לשלם למשפחת בדראן את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין ביחד ולחוד. פסק הדין דחה גם את התביעה נגד עו"ד עות'מאן (הנתבע מס' 3 בתיק המאוחד) שייצג את מוניף המנוח בעסקה השנייה, שכן היורשים לא הציגו עילת תביעה נגדו.