ע"מ 623/04

תקציר

פסק הדין נסוב סביב קביעת שווי השוק של המניות בעסקת בכנר, שהיא קריטית לצורכי מיסוי. הכלל הוא שהתמורה נקבעת לפי שווי שוק, ובמקרה זה מומחה מטעם בית המשפט, רו"ח לוגסי, העריך את מחיר המניה ב-4.12 שקל. חוות הדעת של המומחה התבססה על דוחות כספיים, נתוני שוק והיוון תזרים מזומנים, תוך התחשבות גם בעדות המומחה והבהרותיו. בית המשפט הכיר בכך שניתן לבחון את מחיר המניה באמצעות עסקאות דומות, אך חלק הן על המערערים והן על המשיבים בשאלה אילו עסקאות יש להשתמש לשם השוואה. המערערים ביקשו להשוות אותו להסכם סלע הכולל, ואילו המשיבים העדיפו את עסקת זולמן. בית המשפט מצא כי עסקת צולמן והאופציה שהיתה שמורה ליואל קיש בהסכם מארס 2001 מתאימות יותר להשוואה. בנוסף, בית המשפט דן בסוגיית פרמיית השליטה ומצא כי היא אינה חלה במקרה זה. כמו כן, פסק הדין התייחס לקיומם של יחסים מיוחדים בין המוכר לקונה, שיש בהם כדי להשפיע על העסקה. בית המשפט הסכים עם המשיבים כי עסקת בכנר הייתה נגועה במכירה בשל יחסים מיוחדים, ובכך מנע את החלת החריג על הכלל. מאחר שהמשיבה הסכימה למסות את הסכום כדיבידנד, עומדת בפני המערערים האפשרות לבחור בשיטת המיסוי. בסיכומו של דבר, הערעורים התקבלו באופן חלקי, ושווי המניה נקבע על 4.12 ₪. המשיבים חויבו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪, בתוך 30 יום.