עש"א 16704-12-22

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעור הנתבעת על החלטת כבוד הרשם בהוצאה לפועל. הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי מילאו אחר פסק הדין המקורי שחייב אותם להתפנות ולסלק את עצמם ואת מי מטעמם מחלקת קרקע השייכת לתובע. פסק הדין גם חייב את הנתבעת להשיב לתובע את הקרקע, שגודלה 1,409,900 מ"ר, נקייה מכל אדם וחפץ. טענות המערערים כי פסק הדין אינו ברור וכי הם קיימו אותו בכך שפינו את עצמם ואת משפחתם הגרעינית בלבד, לא התקבלו על ידי בית המשפט. פסק הדין נחשב ברור והנאשם היה צפוי להחזיר את הקרקע פנויה, מה שהם הודו שלא עשו. בנוסף, מצא בית המשפט כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם כי קיימו את פסק הדין, גם אם בית המשפט קיבל את פרשנותם. טענת השיהוי של הנתבעת נדחתה גם בנימוק שהנתבעת לא הוכיחה את ויתור התובעים על זכויותיהם, ואין לפגוע בתובע, בהיותה מדינת ישראל, מאיחורם ביישום פסק הדין. הערעור נדחה, והנתבע חויב בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין.