עמ"נ 51831-12-16

תקציר

הערעור, שהוגש על ידי אזרח זר הנשוי לאזרחית ישראלית על החלטת משרד הפנים לשלול ממנו אזרחות ישראלית, נדחה. המשרד דחה את בקשת המערער להתאזרחות בנימוק שנישואיו לאזרח הישראלי אינם אמיתיים, ולכן לא ניתן להעניק לו אזרחות ישראלית לפי סעיף 7 לחוק האזרחות. בית המשפט קבע כי לא יתערב בהחלטת המשרד, שכן היא סבירה ונעשית בהתאם לחוק. העובדה שבני הזוג מעולם לא חיו יחד, למעט תקופה קצרה, ולא היו להם נכסים משותפים או חשבון בנק, תמכה במסקנת המשרד כי נישואיהם לא היו אמיתיים. בית המשפט דחה גם את טענות המערער כי המשרד לא ניהל חקירה ראויה וכי מנע ממנו שימוע. על אף שהראיונות שנערכו עם המערערים התנהלו במתכונת של שאלות ותשובות, יכלו המערערים להסביר כל קושי שהיה להם להשיב על השאלות, ובכל מקרה, טענותיהם נשמעו מאוחר יותר בהליך "ערר פנימי" מול המשרד. יתר על כן, בית המשפט לא שוכנע כי סירובו של המשרד למסור למערערים העתקי מסמכים שהגישו היה פגם חמור דיו כדי להצדיק את ביטול ההחלטה. לבסוף, ציין בית המשפט כי מצבו הנוכחי של המערער, ופוטנציאל גירושו מישראל, יכולים להיבחן בבקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים, אך לא במסגרת בקשה המבוססת על נישואין לאזרח ישראלי.