ת"צ 10343-03-13

תקציר

שלוש תובענות ייצוגיות אלו הוגשו כנגד חברת מי-אביבים 2010 בע"מ ועיריית תל אביב בנוגע לאופן חישוב הוצאות הגבייה בגין חובות שונים. השאלה המשפטית העיקרית היא האם הנתבעים רשאים לגבות סכום אחיד כהוצאות גבייה או כהוצאות ישירות בפועל בלבד. התביעות אושרו כתובענות ייצוגיות ואוחדו לדיון הוכחות בשל אופיין הדומה. התובעים טענו כי המונח "הוצאות ישירות" בתקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), הקובע סכום מרבי להוצאות גבייה, אינו כולל את שכרם של פקידי העירייה המטפלים במכתבי הדרישה. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי "ההוצאות הישירות" כוללות את המשכורות. בית המשפט הסכים עם התובעים וקבע כי כוונת המחוקק מאחורי התקנות הייתה להחריג הוצאות עקיפות כגון משכורות, וכי הכללתן תוביל לאפליה בין משלמי המסים ותיצור תמריץ לעיריות לבצע מיקור חוץ של עבודות גבייה. עוד קבע בית המשפט כי המונח "הוצאות אכיפה" בתקנות אינו כולל את שכרם של עובדי העירייה. בנוסף, קבע בית המשפט את תקופת ההשבה המתאימה, את אופן חישוב ההוצאות, ואת חובת הנתבעים לפרסם את פסק הדין ולהעניק פיצוי פרטני לחברי קבוצת התובעים. העירייה ומי אביבים יצטרכו להחזיר הוצאות גבייה עודפות, בסכומים המוערכים ב-4.3 מיליון שקל וב-3.4 מיליון שקל בהתאמה. בית המשפט פסק גם את שכר הטרחה לתובע הייצוגי ושכר טרחת עורך דין, בסך מיליון שקל.