ע"ע 400/09

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של חוק הגנת העבודה על היעדרותו של עובד מעבודתו בעת מלחמה. החוק מגן על עובדים שאינם מסוגלים לעבוד בשל צווים או מצבים הנובעים מהתקפות או נסיבות מיוחדות בעורף. במקרה זה, לעומת זאת, העובד יכול היה להתייצב לעבודה אך בחר שלא לעשות זאת בשל סכסוך אישי עם ראש העיר. משכך, קבע בית הדין כי חוק הגנת העבודה אינו חל, והיעדרותו של העובד מהווה הפרה של חוזה עבודתו. בית הדין פירש את מעשיו של העובד, לרבות סירובו לחזור לעבודה והחזרת רכב החברה, כאינדיקציה לכוונתו להתפטר. עם זאת, בהתחשב בנסיבות, בית הדין קבע בסופו של דבר כי העובד פוטר בשל הפרת חוזה יסודית. העובד לא היה זכאי לתוספת שכר או לתשלומי תקופת הודעה מוקדמת, שכן כבר קיבל פיצוי עבור תקופת ההודעה המוקדמת במשכורתו בחודש יולי. כמו כן, בית הדין החליט שלא לפסוק לעובד פיצויים בגין היעדר שימוע טרם פיטורים, נוכח הפרת החוזה המשמעותית שלו ומשך העסקתו הקצר. תחת זאת, בית המשפט הורה לעובד לשאת בהוצאות המשפט של העירייה, בסך 5,000 שקל בתוספת מע"מ, בגין דחיית מרבית טענותיו בערעור. ההחלטה התקבלה על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה, תוך הדגשה כי היעדרותו של העובד מהעבודה נבעה מסכסוך אישי ולא כתוצאה מהמלחמה או מנסיבות מיוחדות.