סע"ש 65399-09-19

תקציר

התובע, איליה אליהו אשורוב, עבד אצל הנתבעת, אלונה תחבורה ותחבורה בע"מ, כנהג ומנהל במשך כ-26 שנים. החברה נסגרה ופיטרה את התובע בשנת 2019. התובע טען כי החברה לא שילמה את זכויותיו הסוציאליות ואת פיצויי הפיטורים עם סיום העסקתו, מה שגרם לו לתבוע. הנתבעים הכחישו את הטענות ואף הגישו תביעה נגדית לקיזוז, והאשימו את התובע בגניבה. בית המשפט מצא כי התובע אכן היה בעל מניות ומנהל בחברה עד שנת 2011, אז ויתר על זכויותיו והעביר את מניותיו בתמורה לסילוק ערבותו האישית לחובות החברה. לפיכך, זכויותיו כעובד התאפסו, והוא לא היה זכאי לפיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות בגין התקופה שקדמה לכך. בתקופה שלאחר שנת 2011, כאשר התובע היה עובד מן המניין, אישר בית המשפט באופן חלקי את טענותיו. נמצא כי הנתבעים לא שילמו את מלוא פיצויי הפיטורים, דמי החופשה, קרן השתלמות, דמי הבראה והפרשות לפנסיה המגיעים לתובע. עם זאת, בית המשפט קיבל גם את טענת הגניבה של הנתבעים, וקבע כי התובע ביצע נסיעות פרטיות באמצעות רכבי החברה ללא רשות ולא החזיר טלפון חברה וחלק מהטאבלטים. שווי פריטים אלה וההוצאות שהוציאה החברה בגין הנסיעות הפרטיות נוכו מהסכומים המגיעים לתובע. בסיכומו של דבר, חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 256,036 ₪, בניכוי הניכויים בגין הגניבה שהוכחה. בית המשפט אף החליט שלא לפסוק הוצאות לתובע בשל חומרת מעשיו. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום.