רע"א 6327/12

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט סכסוך בוררות על סמכויות פרוצדורליות והעילות לביטול פסקי בוררות. השאלה המרכזית הייתה האם בורר יכול לתת החלטה "לקבל את התביעה על הסף" וההשלכות על סעיף 24(4) לחוק הבוררות, המפרט מתי ניתן לבטל פסקי בוררות בגין מניעת אפשרות מצדדים להציג ראיות. בית המשפט קבע כי לבורר סמכויות דומות לאלה של שופט, כלומר הוא יכול לדחות תביעות על הסף כאשר אין מחלוקת עובדתית, ובכך לא להפר את סעיף 24(4) אם המצב תואם את תקנה 143(9). עם זאת, אם מחלוקות עובדתיות דורשות ראיות, שלילת זכות זו עשויה להצדיק ביטול פסק בוררות. המקרה המדובר עסק בשתי החלטות "על הסף" בהן ביטל הבורר עסקאות מניות ללא דיוני הוכחות. בית המשפט אישר את ההחלטה הראשונה אך ביטל את השנייה בשל טעות ששללה מדן, הנתבע, את הזכות לערער על טענות עובדתיות. השופט דנציגר, בהסכמת השופטים הנדל ושוהם, הדגיש כי בוררות צריכה לייעל את ההתדיינות מבלי לחרוג מזכויות פרוצדורליות, ועל הבוררים להיות זהירים במתן פסקי דין על הסף, במיוחד כאשר הדין המהותי אינו מחייב. פסק הדין אישר את המורכבות של איזון יעילות הבוררות עם זכויות הצדדים, וכתוצאה מכך החזיר את הסעד האופרטיבי לבורר תוך שמירה על ההחלטה הראשונית על כנה.