ת"א 68097-11-20

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הראיות והטיעונים שהוצגו בתיק זה. התובעת, שרכשה דירה מהנתבעים, טענה כי היו גוונים שונים בין האריחים בריצוף, דבר שגרם לכשלים אסתטיים שלא יכלה לקבל. המומחה שמונה על ידי בית המשפט אישר את קיומם של שינויי צבע מהותיים בין האריחים, וסייג אותם כפגם על פי התקן הרלוונטי. ליקוי זה, אשר לא התקבל במפורש על ידי התובע בעת רכישת הדירה, הוא אפוא באחריות הנתבעים לתקן. טענות הנתבעים בדבר השתק וויתור נדחו, שכן התובעת דיווחה על הפגם תוך זמן סביר והנתבעים לא הוכיחו כי הסכימה במפורש לקבל את הדירה עם הפגם. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים לא נתנו הזדמנות סבירה לתקן את הפגם טרם הגשת התביעה. למרות שהתובעת אינה מחויבת לאפשר לנתבעים לתקן את הפגם כעת, עלות התיקון מחושבת על בסיס עלות התיקון הפוטנציאלית של הנתבעים, המסתכמת בסך 63,140 ₪ כולל פיקוח ומע"מ. הפחתה של 25% חלה בשל הפער בין עלות התיקון על ידי הנתבעים לבין "קבלן מזדמן", וכתוצאה מכך נפסק פיצוי כולל של 48,855 ₪ עבור עלות התיקון, תוספת של 4,885 ₪ עבור פיקוח הנדסי ו-9,135 ₪ עבור מע"מ בסך כולל של 62,876 ₪. הנתבעים 1 ו-2 (שיכון ובינוי ושגראווי) אחראים ביחד ולחוד בסכום זה. הנתבעת 3 (זהבי עצמון) אחראית ביחד ולחוד בעלות האריחים בסך 5,002 ₪. בנוסף, חויבו הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובע סך של 10,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת נפש. הסכום הכולל של 72,876 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית מיום התביעה, ישולם בתוך 30 יום. בית המשפט פוסק גם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין, כאשר הנתבעים 1 ו-2 משלמים לתובע 5,190 ₪ עבור הוצאות משפט, עלות חוות דעת המומחה מטעם התובע, ו-10,000 ₪ עבור שכ"ט עורך דין. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים והוא סופי.