ע"א 621/69

תקציר

השופט ברנזון הכריע בערעור שעסק בזכויות הירושה של המערער, בנו היחיד של המנוח יעקב קצולרו, כנגד משיב שטען כי הוא זכאי לחלק בעיזבון לפי סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. המשיבה טענה כי התגוררה עם המנוח ממאי 1967 ועד פטירתו באפריל 1968 בבית משותף, בדומה לקשר זוגי, למרות שלא הייתה נשואה כדין. בית המשפט המחוזי תמך תחילה בטענת המשיב, בקובעו כי מערכת היחסים ביניהם עומדת בקריטריונים של "חיי משפחה" ו"משק בית משותף" כמתואר בסעיף 55, המאפשר זכויות ירושה דומות לאלה של בן זוג אם בני זוג חיו ככאלה ואף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר. בית המשפט פירש מונחים אלה כדורשים נאמנות הדדית עמוקה הדומה לנישואין, בשונה ממערכות יחסים המבוססות על נוחות או צורך כלכלי בלבד. המערערת ערערה על קביעה זו וטענה כי המשיב היה דייר בלבד. הראיות שהוצגו כללו עדות לפיה המנוחה הביעה כוונה להינשא למשיב והתייחסה אליה באופן שונה משוכרים אחרים בכך שלא גבתה דמי שכירות. עם זאת, ההתכתבויות חשפו מתחים, כאשר המנוח תיאר את המשיב באופן שלילי במכתבים זמן קצר לפני מותו. בנוסף, טען המערער כי הימנעותו של המשיב מלבקר את המנוחה בבית החולים סמוך לסוף מעמידה בסימן שאלה נוסף את עומק הקשר ביניהם. בית המשפט הגיע למסקנה כי למרות שמערכת היחסים דמתה בתחילה לזוגיות, היא התדרדרה משמעותית לפני מותו של המנוח, ולא עמדה בדרישות סעיף 55. אשר על כן, התקבל הערעור, תוך ביטול החלטת בית המשפט המחוזי והכרה במערער כיורש יחיד, תוך חיוב המשיב בהוצאות המשפט של המערער.