ע"א 2462/08

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה סובבת סביב בעלות על עסק לאחר גירושין של בני זוג. המערערת, שהייתה נשואה למשיב לאחר 1.1.1974, טענה כי העסק המדובר הוא שלה בלבד, בעקבות הסכם גירושין בו כיסתה את חובות בעלה ובתמורה העביר לה את חלקו בעסק. עם זאת, טענו המשיבים כי העסק היה בבעלות משותפת וכי השינויים בתיעוד היו ניסיון להגן על נכסי הבעל מפני נושיו. בעוד שרישומי העסק, חשבונות הבנק והסכמי השכירות אכן היו על שם המערערת, טענו המשיבים כי העסק המשיך לפעול באותו אופן כמו לפני הגירושין, דבר המצביע על כך שלבעל עדיין היה חלק בעסק. בית המשפט בחן את הנסיבות ומצא כי למרות טענות המערערת, לא הייתה הסכמה ברורה ומפורשת להעברת הזכויות. כמו כן, נקבע כי לא חלו שינויים משמעותיים בפעילות העסק לאחר הגירושין, ומערכת היחסים בין המערערת לבעלה לשעבר נותרה כמעט ללא שינוי. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי המערערת לא הצליחה להוכיח כי חלקו של הבעל בעסק הועבר אליה. עם זאת, הוכר כי המערערת הפכה לשותפה בעסק במהלך הנישואין ועל כן יש לראות בה כבעלת מחצית הזכויות בעסק. לפיכך, הערעור נדחה ונקבע כי העסק בבעלות משותפת. המערערת חויבה לשלם לכל אחד מהמשיבים 3 ו-5 שכר טרחת עורך דין בסך 4,640 ₪, ואילו המשיבים הסכימו שלא לתבוע החזר בגין תכולת דירת העסק והמגורים.