עת"מ 18513-12-15

תקציר

העותרים, אלמנה ובנה, הגישו עתירה מנהלית נגד עיריית חיפה, בה ערערו על חוב הארנונה שהוטל עליהם בגין דירה שלטענתם אין להם כל קשר אליה. העותרים טענו כי האלמנה מעולם לא התגוררה בדירה או החזיקה בבעלותה, ולא היה צריך להעביר לה את חובות המס לאחר מות בעלה. עם זאת, העירייה הציגה ראיות המצביעות על זיקתם הישירה של העותרים לנכס, לרבות בקשות להפחתות מס וחוזי שירות על שמם. בית המשפט מצא כי העתירה הוגשה בחוסר תום לב, תוך שיהוי ניכר, ודחה אותה, תוך שהוא מורה לעותרים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של העירייה. ההחלטה אישרה את זכותה של העירייה לגבות את חוב המס מהעותרים, שנמצא כי הם בעלי הקשר הקרוב ביותר לדירה, ודחתה את הטענה כי היה על העירייה לנהל את הליכי הגבייה נגד אנשים אחרים. עוד הדגיש בית המשפט כי תביעות מסוג זה צריכות להידון בפני ועדת עררים, ולא בפני בית המשפט לעניינים מנהליים. ככלל, העתירה נדחתה לגופה, והצו הארעי החוסם את הליכי הגבייה של העירייה הוסר.