ע"א 349/85

תקציר

בפסק דין זה פסקו השופט ש' נתניהו והשופט מ' אלון לטובת המערערת, מנהלת מס שבח מקרקעין, במחלוקת על מיסוי עסקת מקרקעין. החוזה המקורי כלל מכירת מגרש בשטח של 3750 מ"ר בראשון לציון בסכום כולל של 11,100,000 ₪. עם זאת, התגלעו מחלוקות בין הקונה למוכרים, שהובילו להסכם פשרה המגולם בפסק דין מיום 7 בדצמבר 1983. פסק דין זה חילק את החוזה לשני חלקים: הראשון נגע לשטח של 1500 מ"ר שלגביו הוצא צו אכיפה, והשני התייחס ליתרת הקרקע. בפסק הדין נקבע כי ההתחייבויות ההדדיות בחוזה המקורי לגבי החלק השני של הקרקע בטלות ומבוטלות וכי ייקבע חוזה חדש. החוזה החדש התווה תנאים שונים, כולל מחיר מכירה גבוה יותר, שינויים במועד ובשיטת התשלום והבדלים בהתחייבויות המוכרים. פסק הדין גם העניק לרוכש את הכוח לשנות את חלוקת הקרקע בתנאים מסוימים. מנהל המס הוציא שומות חדשות על בסיס פסק דין זה, ואילו המשיב (הקונה) טען כי החוזה המקורי נותר בתוקף ויש לבטל את השומות החדשות. ועדת הערר קיבלה בעבר את עמדת המשיב, אך פסק דינו של בית המשפט המחוזי הופך החלטה זו. מסקנת השופטים היא כי פסק הדין היווה עסקה חדשה ושונה, למרות שהצדדים אפיינו אותה כהמשך לחוזה המקורי. הם מדגישים כי השינויים במחיר הממכר, במחיר המכירה, בתנאי התשלום ובהתחייבויות המוכרים מהותיים ומעידים על עסקה חדשה. יתר על כן, השופטים מציינים כי יש לבחון את כוונות הצדדים ואת העסקה בפועל מעל מה שניתן היה לעשות, ובכך עומדות השומות החדשות. המשיב נדרש לשלם את הוצאות המערער בשתי הערכאות, בסך 3,000 ₪.