ת"א 5183-11-17

תקציר

המחלוקת נובעת מעבודות בנייה שביצעו הנתבעים מעל דירתה של התובעת, אשר מכרה את דירתה העליונה לנתבעים בשנת 2013. התובעת טוענת כי הנתבעים הסיגו גבול וגרמו נזק לרכושה, ותבעה פיצויים בסך 232,355 ₪. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד על סך 275,140 ₪ בגין הפרת הסכם המכר, לרבות דרישה לפיצוי מוסכם והחזר הוצאות הקמת ממ"ד כנדרש בחוק. בית המשפט מצא כי התובעת לא הפרה את הסכם המכר בכך שהגישה התנגדויות לוועדת התכנון, ופעולותיה היו כדין. בנוסף, הוכח כי הנתבעים פרצו לדירת התובע, השתמשו בה וגרמו לה נזק המוערך בכ-165,555 ₪. סכום זה, בניכוי שווי מרפסת השירות שהתובעת לא הייתה זכאית לפיצוי בגינו, נפסק לתובע. באשר לתביעה שכנגד, בית המשפט הורה לתובעת לשלם לנתבעים 50,000 ₪ בגין חלקה בעלות הקמת הממ"ד, שכן הסכם המכר כלל את הממ"ד והתובעת נהנתה מהקמתו. בסיכומו של דבר, חויבו הנתבעים לשלם לתובע פיצויים בסך 115,555 ₪, בצירוף ריבית וחלק יחסי מהוצאות שכר הטרחה ושכר טרחת עורך דין. סכום זה נוצר לאחר ניכוי שווי מרפסת השירות מנזקיו הנתבעים של התובע וקיזוז סכום התביעה שכנגד כנגד יתרת סכום הנזק. בית המשפט קבע כי הנתבעים אחראים בעיקר לנזקיו המוכחים של התובע, ואילו התובע נדרש להפריש 50,000 ₪ עבור עלות הקמת הממ"ד.