תא"ק 47113-10-13

תקציר

התובע והנתבע חתמו על חוזה מכר לנכס, במסגרתו הסכימו הנתבעים לרשום את הזכויות בנכס על שמם עד ליום 1.1.2007. עוד נקבע בחוזה כי כל צד שיבצע הפרה יסודית של החוזה ישלם לצד השני פיצוי משוער של 70,000 דולר. הנתבעים לא רשמו את הזכויות בנכס על שמם עד ליום 21.1.2007, 20 יום לאחר המועד המוסכם. התובעת טענה כי מדובר בהפרה יסודית של החוזה, ואילו הנתבעת טענה כי שיהוי של 20 יום אינו עולה כדי הפרה, במיוחד בהתחשב בסעיף חוזי הקובע כי איחור של עד 30 יום בביצוע תנאי החוזה לא ייחשב להפרה. השופטת פסקה לטובת התובעת, וציינה כי סעיף ספציפי גובר על סעיף כללי, ואי רישום הנכס על ידי הנתבע במועד מהווה הפרה יסודית של החוזה. בנוסף, טענה התובעת כי השכרת הנכס על ידי הנתבעת לאחר חתימת החוזה היוותה הפרה יסודית. השופטת לא הסכימה, וציינה כי הנכס אמור להימסר לתובע במועד מסוים, והנתבע רשאי להשתמש בו עד אז, כל עוד הדבר אינו פוגע בזכויות התובע. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעת לשיהוי, וקבעה כי התנהלותה של התובעת לא הצביעה על ויתור על זכויותיה ומצבה של הנתבעת לא הורע בשל השיהוי בהגשת התביעה. כמו כן, השופט קבע כי הפיצוי המוסכם בסך 70,000 דולר גבוה באופן לא מידתי בגין ההפרה השולית שביצע הנתבע והפחית אותו ל-10,000 $, בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ופסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים. המזכירות הופנתה למסור את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.