ע"א 7046/22

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בעניין קיום צוואה. המקרה המקורי נסב סביב תוקפה של צוואה, כאשר המבקשת, שהייתה אחייניתו של המנוח ובתו של המערער, ביקשה מבית המשפט לאשר את הצוואה. המשיבים, בהיותם גרושתו וילדיו של המנוח, התנגדו לביצוע בטענה שהצוואה זויפה. בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחה לכתבי יד לבחון את הצוואה, שחוות דעתו תמכה בתשובה. לאחר מכן ביקש המבקש לפסול את חוות דעתו של המומחה, שנדחתה על ידי בית המשפט, וערעורו של המבקש על החלטה זו נדחה אף הוא. לאחר מכן הגישה המבקשת בקשה לפסול את השופטת, בטענה כי השופטת כבר גיבשה דעה וכי בקשותיה נדחו באופן עקבי. בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה זו, והוביל לערעור הנוכחי שהגיש המערער. הערעור, שנדון בפני השופטת ח' שירה, מתמקד בהתנהלותו של שופט בית המשפט לענייני משפחה טרם מתן פסק הדין בתיק הראשון. המערער טוען כי השופט היה מוטה ושפט מראש את התיק, ולכן יש מקום לפסול. עם זאת, השופטת שירה קובעת כי טענות המערער אינן רלוונטיות לבקשת הפסילה, שכן הן מתבוננות לאחור, ומתמקדות בהתנהלותו של השופט בעבר, ולא מצביעות על הטיה עתידית פוטנציאלית. שירה מציינת כי פסק הדין בתיק ניתן עוד בטרם הוגש הערעור וכי דרך הפעולה המתאימה לטענות המערער הייתה ערעור על פסק הדין הראשוני, שלא התבקש. לפיכך, הערעור על פסילה נדחה ואישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה.