בש"פ 2806/09

תקציר

הערעור שלפנינו עניינו בפסילתו של המערער מלהחזיק ברישיון נהיגה בשל תאונת דרכים שגרמה למוות, לפי סעיף 46ב לפקודת התעבורה, המניח סכנה במקרים כאלה. בעבר, אישרו מספר בתי משפט, לרבות בית המשפט לתעבורה בירושלים ובית המשפט המחוזי בירושלים, פסילה זו, תוך הדגשת כישלונו של המערער להוכיח כי לא נשקפה ממנו סכנה. למרות טענות המערער בדבר התמשכות ההליכים ואובדן מקום העבודה, עמדו בתי המשפט על הפסילה, תוך מתן עדיפות לשלום הציבור ודבקות במסגרת החוקית שנקבעה בתיקון 78. המערער הוסיף וטען, כי עם תום שנה ללא רישיון, יהיה עליו לעבור שוב מבחני נהיגה, גם אם יזוכה, דבר שלטענתו אינו מידתי. עם זאת, בית המשפט ציין כי למשרד הרישוי שיקול דעת בוויתור על בדיקות במצבים כאלה. בנוסף, החששות לגבי קשיי התעסוקה הנוכחיים הופחתו על ידי ראיות לכך שהוא המשיך לעבוד למרות פסילה, בסיוע נהג. בסופו של דבר הוחלט לדחות את הערעור, והפסילה נותרת בעינה עד לסיום ההליכים בתיק או התערבות שיפוטית נוספת, המדגישה את כוונת המחוקק לתת עדיפות לבטיחות בדרכים ולרסן סיכונים הנשקפים מאנשים המעורבים באירועים חמורים כאלה.