ע"פ 62104-07-17

תקציר

הערעור מתייחס להרשעתו של המערער באי נקיטת אמצעי זהירות כלפי בעל חיים והחזקת כלב שלא כדין. המערער טען כי ההחלטה להעמידו לדין התבססה על עובדות שגויות וכי היה מקום להגיע להסדר מותנה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערער לא נטל אחריות מלאה על העבירה ולכן הסדר מותנה אינו אפשרי. בית המשפט בחן גם את השאלה האם נסיבות המעשה הגיעו לרף הפלילי הנדרש ומצא כי כן, נוכח רמת הרשלנות הגבוהה שהפגין המערער. הוכח כי כלבו של המערער תקף נער צעיר בגן ציבורי וגרם לו לחבלות שהצריכו טיפול רפואי. בית המשפט מצא כי רשלנותו של המערער מצדיקה את ההליך הפלילי, למרות טענות המערער כי הכלב רק שרט את הילד ולא היה "כלב מסוכן" כפי שסבר בתחילה. באשר לבקשת המערער להימנע מהרשעה, הורה בית המשפט על תסקיר משלים משירות המבחן לבחינה מחודשת של הסוגיה, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, במהות העבירה ובהיעדר עבר פלילי קודם. למערער תינתן הזדמנות להביא ראיות לנזק אפשרי שנגרם מההרשעה וכל ראיה נוספת התומכת בהימנעות מהרשעה. בית המשפט הדגיש כי החלטתו לבקש תסקיר משלים אינה מצביעה על עמדה סופית וכי כל האפשרויות עדיין מונחות על השולחן. העניין נקבע לסגירת טיעונים, והמערער נדרש לשתף פעולה עם שירות המבחן ולהתייצב בבית המשפט לדיון הבא.