עע"מ 6797/22

תקציר

המשיבים טענו כי יש לדחות את הערעור משום שלא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עוד טענו המשיבים, כי הסעד הזמני המבוקש של הקפאת הכספים שנתפסו אינו רלוונטי עוד, שכן המערערת כבר רוקנה את חשבונות הבנק שלה. כמו כן, הודגש כי החברה התנהלה באופן לא נקי וכי הערעור לא התייחס לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין המניב, ועל כן יש לסלק את תאגיד המים מההליך. השופט הסכים עם טענות המשיבים ודחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש כי סוגיית מחיקת התשואה מהערעור לא נדונה. עוד צוין, כי המערערת לא הוכיחה כי התקיימו הקריטריונים למתן סעד זמני עד להגשת הערעור, מה גם שלא הציגו ראיות מוצקות לנזק כספי בלתי הפיך. לפיכך החליטה השופטת לדחות את הבקשה, לבטל את הוראת השעה שהוצאה קודם לכן ולהותיר למערערת לכסות את הוצאות העירייה, בסך 6,000 ₪.