ת"א 21483-08-10

תקציר

התובע, שהורשע בבנייה בלתי חוקית וישב שנתיים וחצי בכלא, תבע את הנתבע בגין מצג שווא ורשלנות במרמה, בטענה כי אין לו כל קשר לבנייה. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה האזרחית משום שפסק דין פלילי עדיין תלוי ועומד. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי ככלל, פסקי דין פליליים אינם מהווים פעולות של בית המשפט בהליכים אזרחיים. בית המשפט מצא כי ווזבז, בעל הבניין, ניצל את מצוקתו של התובע - הוא היה מכור לסמים וחסר כל - כדי לשכנעו לקחת את הנפילה. ווזבז לא הגיש כתב הגנה והמסרים שלו היו מלאי סתירות. בתוך כך, עדותו של התובע, יחד עם עדויותיהם של אחיו ושני רוכשי דירות, אישרו כי ווזבז הוא הבעלים וכי לתובע לא הייתה כל מעורבות בבנייה. גם עו"ד גיט, שייצג הן את ווזבז והן את התובע בתיק הפלילי, נמצא רשלן, שכן ידע שלתובע אין כל קשר לבנייה אך המשיך לייצג אותו בשל חששו מווזבז. המדינה והעירייה נמצאו רשלניות גם בחקירה, בהעמדה לדין ובניהול המשפט, שכן נמנעו ממתן אזהרה לפני ביצוע צו המעצר והסתמכו על הודאת התובע ללא בדיקה ראויה. בית המשפט קבע כי רשלנותו התורמת של התובע אינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין נזקיו. לפיכך, כל הנתבעים היו אחראים כלפי התובע ביחד ולחוד, כאשר ווזבז ועו"ד גיט נשאו ב-40% כל אחד, והעירייה והמדינה נשאו ב-10% כל אחת. לתובע נפסק פיצוי בסך 700,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, לצד הוצאות ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.6%.