ה"פ 56043-12-11

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המבקש לדחות את התביעה אינה חוקית. השופטת מצאה את טענת המבקשת כי לא הבינה את ההשלכות של חתימה על מסמך משכנתא כבלתי אמינה. המבקשת נטלה בעבר הלוואות משכנתא מרובות והטענה שמעולם לא הוסברו לה ההשלכות אינה סבירה. כמו כן, המבקשת חתמה על מסמכים המאשרים את תנאי ההלוואה ומוותרים על זכויותיה להגנת הדייר במקרה של אי פירעון. השופטת דנה בטענת המבקשת כי פעלה מתוך אמון עיוור בבעלה, אך ציינה כי אין בכך כדי לבטל את חובותיה. גם עדותה של המבקשת נמצאה בלתי עקבית, דבר המצביע על רמת תחכום שסתרה את טענתה לתמימות. כנגד עדותו של המבקש עמדה עדותו של שחר, שנוהל העבודה השגרתי שלו נחשב אמין. השופט הגיע למסקנה כי המבקשת הבינה את השלכות ההלוואה וכי סיכויי הצלחתה בתביעה העיקרית היו מזעריים. בעוד שמאזן הנוחות נטה לטובת המבקש, קלישאת התביעה גברה על שיקול זה. כתוצאה מכך נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני, והמבקש חויב לשלם לבנק הוצאות בסך 7,500 ₪. החלטה זו התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של כל ההגשות וניתנה שלא בנוכחות הצדדים.