פש"ר 139/07

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל. החלטת השופט מתבססת על המסקנה כי קיים ספק לגבי התנהלותו של החייב ביחס ליצירת חובותיו, וכי הוא פעל בתום לב. השופט בחן את הנסיבות שהובילו לקשייו הכלכליים של החייב ומצא כי החובות נבעו בעיקר מכישלון עסקיו בעלי הרווח הנמוך, ולא, כפי שטענה התביעה, בשל התנהלות פסולה או תרמית כלשהי. עוד קבע השופט כי החייב השקיע בבורסה בכספים פנויים ולא, כפי שנטען, בכספים שיועדו לעסקיו או לנושיו. כמו כן, קיבל השופט את טענת החייב כי פעל להסדרת חובותיו, לרבות מכירת רכושו והגעה להסדרי תשלומים מול הבנקים, ולפיכך סבר כי התנהל בתום לב לאחר מתן צו הכינוס. עם זאת, השופט מתח ביקורת על החייב על כך שלא הגיש דוחות כספיים ופרטי מסגרת אשראי, והורה לו להגיש אותם בתוך 60 יום או להסתכן בביטול הצהרת פשיטת הרגל שלו. השופט גם הורה לחייב להגדיל את התשלומים החודשיים שלו ולמקסם את כושר ההשתכרות שלו, בהתחשב בכך שהוא לא עושה מספיק כדי למצוא עבודה. ההחלטה שומרת גם על התנאים הקיימים בצו כינוס הנכסים, לרבות הגבלת יציאתו של החייב מישראל.