דנ"א 661/12

תקציר

פסק הדין המדובר עניינו בבקשה לדיון נוסף בתיק שסובב סביב שטר משכון ושעבוד שהוטל על רכושו של אדם שנפטר. בית המשפט קבע כי הבנק אמנם הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המנוח בכך שלא וידא את חתימת השטר, אך יש לדחות את הערעור מאחר שלא היו בעיות מעשיות הנובעות מכשל הבנק. זאת, משום שבית המשפט המחוזי מצא כי המנוח אישר את החתימה. העותרים טענו כי הבנק הפר גם את חובת הגילוי כלפי המנוח, אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי חובות הגילוי של הבנק התקיימו על ידי מסירת מידע לשליח המנוח. במקרה זה, נמצא כי הבלדר פעל במסגרת ההרשאה שניתנה לו. גם טענות העותרים בדבר קביעותיו העובדתיות של פסק הדין לא צלחו, שכן בית המשפט הסתמך על ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי. העתירה לדיון נוסף נדחתה בסופו של דבר, שכן פסק הדין לא קבע תקדימים חדשים, אלא נסב סביב הנסיבות הספציפיות של המקרה, ולכן לא הצדיק הליך נדיר ומיוחד. העותרים חויבו בהוצאות המשיב הראשון, בסך 30,000 ₪.