על"ע 7014/09

תקציר

הערעור נדחה מאחר שהשופט לא מצא עילה להתערב בקביעת בתי המשפט קמא בדבר ידיעתו של המערער על ההליכים המשמעתיים שננקטו נגדו. טענת המערער כי לא ידע על ההליך סותרת מסמכים שנשאו את חתימתו, מהם עולה כי היה מודע לתלונה ולמועד הדיון. מאחר שהמערער לא התייצב לדיון, פסק הדין בהעדרו היה כדין. עוד קבע השופט כי אי התייצבותו של המערער לא הייתה מוצדקת וכי לא נגרם עיוות דין. המערער הודה כי החזיק בכספי המתלוננים מבלי להעבירם לבנק, דבר המצדיק את הרשעתו. זאת ועוד, חומרת העבירה, משך הזמן שהחזיק המערער בכסף ועבירות המשמעת הקודמות שלו הביאו את השופט למסקנה כי העונש שהטיל בית הדין הארצי היה סביר. השופט הדגיש את חומרת מעילת כספי הלקוחות על ידי עורכי דין ואת הצורך לשמור על אמון הציבור ביושרה של המקצוע. לבסוף ציין השופט כי העונש אינו מופרז, והשעיה לצמיתות, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הייתה סבירה. עם זאת, מאחר שהמשיב לא ערער על גזר דינו של בית הדין הארצי, העניין נסגר. הערעור נדחה, ופסק הדין היה אמור להימסר לצדדים.