ע"א 3302/05

תקציר

המערער, שנפגע בתאונת דרכים בגיל 23, ערער על פסיקת הפיצויים של בית משפט קמא. בית משפט קמא מצא אותו מגזים בתסמיניו וזיכה אותו בשיעור נכות נמוך, ופסק לו פיצוי מינימלי. ערכאת הערעור הסכימה כי המערער הגזים, אך מצאה כי בית משפט קמא הרחיק לכת בכך שהתעלם לחלוטין מנכותו הרפואית ולא פסק לו פיצוי הולם בגין אובדן הכנסה עתידי. השופטים החליטו להוסיף לפסיקת בית המשפט קמא סכום גלובלי של 120,000 ₪ בגין אובדן הכנסה עתידי פוטנציאלי, בהתחשב בגילו הצעיר של המערער, בשכרו הגבוה ובנכותו הרפואית האובייקטיבית, שלא הייתה שנויה במחלוקת. סכום זה ניתן בנוסף לסכומים שהמשיב כבר חויב לשלם, לרבות פיצוי בגין כאב וסבל, וכיסה שכר טרחת עורך דין. בית המשפט הדגיש כי החלטתו לא שינתה את התרשמותו השלילית של בית משפט קמא מאמינותו של המערער, וכי הוא מסכים עם החלטת בית משפט קמא שלא לפסוק למערערת פיצויים בגין מספר ראשי נזק אחרים הנתבעים.