ע"א 4087/16

תקציר

לאחר עיון בכל החומרים שהוצגו, מתקבלת הבקשה לערער על החלטתו הראשונה של בית המשפט. החלטה זו מורכבת משני חלקים. הראשון מתייחס למשיבים 1 ו-3, שם תתקדם התביעה והם מקבלים סעד של מתן חשבונות. השנייה מתייחסת למשיבים 2 ו-4 עד 6, שלא תדון נגדם התביעה, והתביעה נדחית. באשר למשיבים 1 ו-3, ההחלטה נחשבת ל"החלטה שונה", שכן חבותם נקבעה אך לא החיוב הכספי המדויק, וזו נופלת תחת הקטגוריה המחייבת רשות ערעור. גם אופיו של הסעד שניתן אינו נחשב לפסק דין העומד בפני עצמו, שכן הוא רק אמצעי לקביעת ההסדר הכספי הסופי. סיווגו של הרכיב השני, הנוגע למשיבים 2 ו-4 עד 6, שנוי במחלוקת. עם זאת, המסקנה היא כי מדובר ב"פסק דין חלקי" מובהק, מקום בו דחה בית המשפט את הסעד המבוקש. העובדה ששאלת גביית ההוצאות נותרה ללא הכרעה אינה משנה סיווג זה. גם אם הנתבע אינו מורחק לחלוטין מהתיק, החלטה הדוחה סעד ספציפי המבוקש מהווה פסק דין חלקי. טענות המערער לסטות ממסקנה זו, המבוססות על שיקולי מדיניות וגישה ליברלית, אינן משכנעות במקרה הספציפי הזה. ההחלטה הראשונה מייצגת בבירור פסק דין חלקי ביחסים שבין המערערת לבין המשיבים 2 ו-4 עד 6, ומשמעות ההחלטה הראשונית שלא לערער על פסק דין חלקי זה היא שהבקשה הנוכחית אינה כוללת את דחיית התביעה נגד משיבים אלה. אשר על כן, הבקשה מתקבלת, ועל המערערת להגיש הודעת ערעור מתוקנת עד למועד הנקוב, אשר אינה כוללת כל התנגדות לדחיית התביעה כנגד המשיבים 2 ו-4 עד 6. הדיון בערעור ובערעור שכנגד של המשיבים 1 ו-3 ייקבע בהתאם. בנוסף, תישא המערערת בהוצאותיהם של המשיבים 2 ו-4 עד 6, בסך 3,000 ש"ח.