בג"צ 2521/21

תקציר

ניתוח משפטי של המקרה הנוגע לעתירה נגד פעולות אכיפה במהלך ההפגנה בכיכר רבין מבוא המקרה הנוכחי עוסק בעתירה למשטרת ישראל המבקשת צו מניעה או הוראה שלא לבצע מעצרים או להטיל קנסות הקשורים להחזקה, שימוש או העברה של כלים או חומרים של קנאביס במהלך הפגנה מתוכננת. העתירה מעלה סוגיות משפטיות מהותיות הנוגעות לאיזון בין חובות אכיפת החוק, זכויות הפרט לחופש הביטוי וההתכנסות, והמסגרת המשפטית המתפתחת בנושא רגולציה של קנאביס בישראל. עקרונות ומסגרת משפטית 1. **חוקיות ושיקול דעת אכיפה** - העיקרון הבסיסי באכיפת החוק הפלילי הוא שלרשויות יש סמכות שיקול דעת אך בגבולות הקבועים בחוק. מתגובת משטרת ישראל עולה כי החלטות האכיפה מתקבלות על סמך פקודת הסמים המסוכנים והחוקים הנלווים לה, המגדירים החזקה ושימוש בקנאביס כעבירה פלילית, למרות צעדי אי הפללה. - המשטרה הדגישה כי הסיווג המתמשך של קנאביס כסם מסוכן מקנה לה שיקול דעת לנקוט בפעולות אכיפה כנגד עבירות שבוצעו בהפגנה, לרבות החזקה ושימוש, ללא קשר לבקשת העותר להקל או להוריד את סדר העדיפויות במהלך הפגנות. 2. **דה-קרימינליזציה לעומת לגליזציה** - התשובה מבחינה משפטית בין אי הפללה לפי חוק הסמים המסוכנים (עבירת עונשין מיוחדים – הוראת שעה, התשע"ח-2018) לבין לגליזציה מלאה. - מודל אי ההפללה מתמקד בהפחתת העונשים ושיקול הדעת של התביעה, אך שומר על העבירה כבלתי חוקית, ומאפשר פעולות אכיפה, לרבות קנסות או הליכים פליליים בנסיבות מסוימות. החוק קובע במפורש כי עדיין ניתן להעמיד לדין אנשים בגין שימוש אישי, ואספקה והחזקה נותרו עבירות פליליות. 3. **הזכות לחופש הביטוי וההתכנסות** - העותר מזכיר את העקרונות המעוגנים בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי וההתכנסות בדרכי שלום. עם זאת, זכויות אלה כפופות למגבלות, במיוחד כאשר מדובר בבריאות הציבור או בטיחותו. - בתי המשפט אישרו בעבר כי רשויות אכיפת החוק שומרים לעצמן את הסמכות להטיל הגבלות על התכנסויות אם הגבלות אלה סבירות, מידתיות ומשרתות אינטרס ציבורי לגיטימי, כגון מאבק בסחר בסמים ושימוש לרעה. 4. **תקדימים משפטיים ופסקי דין קודמים** - העתירה מפנה לבג"ץ 2848/12, פרשת עוזר, אשר דחה עתירה דומה שעניינה בקשה להתיר צריכת סמים במהלך הפגנה ביום המריחואנה הבינלאומי. בית המשפט הדגיש את אחריותה של המשטרה לאכוף את החוקים הקיימים והדגיש כי הענקת רישיונות המתירים התנהגות בלתי חוקית תערער ללא הצדקה את שלטון החוק. - בית המשפט הדגיש כי אין זה בסמכותו להורות לרשויות אכיפת החוק להתעלם מהפרות או להעניק היתרים שיכשירו למעשה פעילויות בלתי חוקיות, במיוחד בנוגע לסמים מסוכנים. חידושים משפטיים ועקרונות משפטיים ראויים לציון - למרות שישראל אימצה מדיניות אי-הפללה של קנאביס, החידוש המשפטי טמון בהבהרת היקף וגבולות שיקול הדעת האכיפתי במסגרת הפלילית הקיימת. - עמדתה העקבית של הרשות השופטת מאשרת כי שיקול דעת האכיפה חייב להתאים להוראות החוק ולזכויות חוקתיות, אך אינו יכול לעקוף את החובה הבסיסית לקיים את החוק הנוגע לחומרים מסוכנים. מסקנה בצדק דחה בית המשפט את העתירה, וחזר על העיקרון לפיו לרשויות אכיפת החוק יש שיקול דעת בפעולות אכיפה הנוגעות לחומרים בלתי חוקיים, גם במהלך הפגנות או הפגנות. היא דבקה בהכרה המשפטית כי אי הפללה אינה שקולה ללגליזציה, ופעולות אכיפה מותרות על פי החוקים הקיימים כדי לקדם את ביטחון הציבור ולשמור על שלטון החוק. לסיכום, העקרונות המשפטיים מאשרים כי: - שיקול דעת אכיפה הוא היבט אינהרנטי של סמכות אכיפת החוק, בכפוף למגבלות סטטוטוריות. - מדיניות אי-הפללה מפחיתה את העונשים אך אינה מבטלת אחריות פלילית על החזקה או שימוש בסמים מסוכנים. - הרשות השופטת ממלאת תפקיד קריטי בהבטחת עמידות נוהלי האכיפה בסטנדרטים משפטיים ובזכויות חוקתיות, אך אין לה סמכות להורות לרשויות אכיפת החוק להפסיק לאכוף חוקים הקשורים לסמים מסוכנים. ההחלטה עולה בקנה אחד עם ההלכה המשפטית המקובלת ומקיימת את כוונת החקיקה ושיקולי ביטחון הציבור המוטמעים בדיני הסמים בישראל.