ב"ל 22393-11-20

תקציר

המחלוקת נסובה סביב השאלה האם התובע זכאי לתשלום מענק חד פעמי מהנתבע, על בסיס תביעת שכר מתוקנת שהוגשה בשנת 2020, או שמא יש לדחות את תביעתו לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי. התובע ביקש לתקן את בסיס השכר לצורך חישוב תשלום המענק, בטענה כי רכיבי שכר נוספים לא נכללו בתלושי השכר שלו לפני המועד הקובע. בית המשפט מוצא כי בקשת התובע מהווה "תביעה" כהגדרתה בתקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי. על פי תקנה 9, כל הודעה של מוטב על נסיבות המזכות אותו בגמלה מוגדלת נחשבת לתביעה. יתר על כן, בית המשפט קובע כי סעיף 296, הקובע כי יש להגיש תביעות בתוך 12 חודשים מיום הגשת עילת התביעה, חל במקרה זה. מאחר שהנתבעת הודתה בזכאותה של התובעת לתיקון בסיס השכר, בוחן בית המשפט את התנאים המפורטים בסעיף 296. בית הדין קובע כי תביעת התובעת הוגשה מעבר למועד האחרון של 12 חודשים, ורכיבי השכר הנוספים שולמו לא יאוחר מיוני 2013. לפיכך, בית המשפט קובע כי התובע אינו רשאי לפסוק הפרשים כמפורט בסעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא כל ראיה להתנהגות בלתי תקינה מצד הנאשם. פעולותיה של הנתבעת התבססו על המידע שנמסר על ידי התובע ומעסיקו, ובית הדין אינו רואה בנתבעת אחראית למעקב אחר השינויים בשכרו של התובע. האחריות, טוען בית המשפט, מוטלת על התובע ליידע את הנתבע על כל שינוי שעלול להשפיע על תועלתו. אשר על כן, תביעת התובע נדחית, שכן הוגשה מעבר ללוח הזמנים שנקבע, ואין כל אינדיקציה לנסיבות חריגות המצדיקות תוצאה שונה. פסק דין זה עולה בקנה אחד עם פסקי דין קודמים אשר החילו את סעיף 296 לחוק, המחזקים את תחולתו במקרה זה.