ע"ב 9668/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בשלושה תובעים שהיו עובדי בנק הפועלים ובפיצויי הפיטורים שקיבלו עם עזיבתם את הבנק. כל שלושת העובדים היו חלק מקבוצה של כ-900 עובדים שפוטרו במסגרת צמצום כוח האדם בשנת 2002. במסגרת פיטוריהם הוצעו לעובדים תנאי פרישה מועדפים, לרבות פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 230% ומענקים שונים, בתנאי שיחתמו על כתב ויתור לפיו אין להם טענות נוספות כלפי הבנק. התובעים טענו כי סכום פיצויי הפיטורים שקיבלו אינו מלוא הסכום המגיע להם וכי הבנק ניכה כספים שלא כדין מסך פיצויי הפיטורים שלהם. עוד טענו כי יש להחזיר להם חלק מהכספים שהופקדו על שמם בקופת גמל גדיש 2 ולא להעבירם חזרה לבנק. התובעת קורנפלד, שהעסקתה הופסקה בעקבות הסכם פשרה, ביקשה גם סעדים נוספים, לרבות אכיפת הסדר הפשרה שנעשה בינה לבין הבנק ותשלום זכויות סוציאליות. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, וטען כי מבחינה מהותית יש לראות בכספים שהופקדו בקג"מ עד אוקטובר 1993 ככספי פיצויי פיטורים. גם כתבי הוויתור עליהם חתמו התובעים נמצאו תקפים, כלומר למעשה נמנע מהם להעלות טענות בדבר פיצויי הפיטורים שלהם. כמו כן, בית המשפט קבע כי קופת גדיש 2 היא קופת גמל אישית לפיצויים, כלומר התובעים אינם זכאים לכספים אלה. באשר לטענותיה הנוספות של קורנפלד, בית המשפט הורה לבנק לשלם לה את ההפרשים בתשלומים הנלווים ובהפרשות הסוציאליות, אך דחה את תביעתה למימון לימודי התואר השני. התובעים חויבו לשלם לבנק ולק.ג.מ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.