ס"ע 18776-04-10

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, הגיש תביעה נגד מעסיקו בגין תשלומים שונים שלטענתו היה זכאי להם אך לא קיבל במהלך עבודתו. אלה כללו גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה, דמי הבראה ודמי ביגוד. בית הדין קיבל את טענת התובע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבעת. עם זאת, היא קיבלה חלקית את טענות הנתבעת באשר להיקף עבודת השעות הנוספות של התובעת. בית המשפט מצא כי גרסתו של התובע לגבי שעות עבודתו אינה מדויקת וכי הוא עבד במפעל הפטריות בחלק מהשעות בהן טען כי עבד כשומר. עוד נמצא כי התובע התנדב בתחנת המשטרה בשעות בהן טען כי הוא עובד. לפיכך, הגיע בית הדין למסקנה כי התובעת עבדה בין השעות 18:00-22:00 והייתה זכאית לגמול שעות נוספות עבור שעת העבודה השמינית, שהסתכמה ב-4,680 ₪. בית הדין קבע כי התובע פוטר מעבודתו ופסק לו פיצויי פיטורים בסך 12,500 ₪ ודמי הודעה מוקדמת בסך 5,000 ₪. תביעתו של התובע לפדיון חופשה שנתית התקבלה באופן חלקי, והוא קיבל 6,240 ₪ עבור 30 ימי חופשה שנתית. בית המשפט פסק לתובע 1,872 ₪ עבור דמי חגים, שכן הנתבע הודה בטענה זו באופן חלקי. בגין אי ההפרשות לקרן הפנסיה של התובעת, הורה בית המשפט לנתבעת לשלם 2,625 ₪, שכן אין מחלוקת כי לא בוצעו הפרשות. תביעת התובעת לדמי הבראה התקבלה במלואה בסך 3,740 ₪, בעוד שהבקשה לדמי הבראה נדחתה שכן מדובר בזכות נלווית שלא ניתן לפדות עם סיום העבודה. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 23,097 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית משפטית החל מיום 1.11.09 ועד לפירעון מלוא הסכום. יתר טענות התובע נדחו. בנוסף, חויב הנתבע לשלם 5,000 ₪ עבור הוצאות המשפט של התובע ושכר טרחת עורך דין. לשני הצדדים ניתנה זכות ערעור בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.