בג"צ 5795/97

תקציר

העתירה מערערת על מינויו של המשיב השלישי למפקד אוגדת הגליל בשל אחריותו לכאורה להכאת עצורים במהלך האינתיפאדה. העותרים טוענים כי המינוי פסול שכן הוא נוגד את המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, אשר מצא די ראיות למעשיו הפסולים של המשיב כדי לנזוף בו מנהלית ולהפסיק את קידומו. עם זאת, הרמטכ"ל רק עיכב את קידומו של המשיב במשך 18 חודשים, ובשנת 1994 הוא קודם לדרגת תא"ל ומונה למפקד אוגדה. העותרים טוענים כי מחדליו המוסריים של המשיב בעבר הופכים אותו לבלתי מתאים לתפקיד ויש מקום להוות עילה לביטול המינוי ולמניעת קידום עתידי. דעת הרוב של השופט טירקל מטילה ספק בנכונותן של המלצות הפצ"ר כממצאים אופרטיביים נגד המשיב, מה גם שהן היו נתונות לדיון. זאת ועוד, המשיב מכחיש את הטענות ולא הועמד לדין. לפיכך, אין ראיות חותכות לפסול את המינוי. בהינתן שהעותרים לא התנגדו למינויו הקודם של המשיב בשנת 1994 וכי הגישו את העתירה הנוכחית חודש לאחר כניסתו לתפקיד, אין הצדקה לבטל את החלטות המינוי. השופטת דורנר, בדעת מיעוט, סבורה כי יש להיעתר לעתירה, ומדגישה כי יש לשקול ראיות מנהליות, לרבות ממצאים מפסקי דין קודמים, במינויים לתפקידים ציבוריים. די בראיות נגד המשיב ובממצאי הליך הנזיפה המינהלי כדי לבסס את מעשיו הפסולים. חומרת התנהלותו של המשיב, שכללה הפניית האשמה אל הכפופים לו, הייתה צריכה להיות גורם מכריע בהליך המינוי. החלטת הרוב אינה מתחשבת בעברו של המשיב ומאפשרת לו להתחמק מאחריות. בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון ברוב דעות לדחות את העתירה, ואישר את מינויו של המשיב השלישי למפקד אוגדת הגליל.