עת"מ 33854-02-17

תקציר

העותרת ביקשה מבית המשפט להורות על סיווג נפרד לשטחי מעבר משותפים במרכז מסחרי בעיריית עכו. צו הארנונה הנוכחי מסווג את השטחים המשותפים כעסקים, דבר שלטענת העותר אינו נכון וגורר מיסים גבוהים מהנדרש. בית המשפט קבע בעבר כי סיווג שטחים משותפים כעסקים הוא סביר, והעותר לא סיפק כל סיבה משכנעת לסטות מתקדים זה. לרשות המקומית שיקול דעת בקביעת צווי ארנונה, כל עוד הם פועלים בגבולות החוק ואינם חורגים ממתחם הסבירות, בית המשפט לא יתערב. במקרה זה, החלטת עיריית עכו לסווג את כל שטחי העסקים, לרבות השטחים המשותפים, באופן אחיד אינה בלתי סבירה. כמו כן, קביעת תעריפי הארנונה מחייבת בחינה מקיפה של כל התעריפים והסיווגים בתחום השיפוט של העירייה, והתעריף שמשלם העסקים בעכו הן עבור השטחים הראשיים והן עבור השטחים המשותפים הוא תחרותי ביחס לעיריות אחרות. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין צורך לתקן את צו הארנונה ודחה את העתירה. החלטה זו גם מבטלת את הטענה בדבר השיהוי בהגשת העתירה. העותר חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 5,000 ₪.