ת"פ 28979-08-20

תקציר

הנאשם הורשע בעבירת אלימות, ובפרט בתקיפת המתלונן בעקבות ויכוח על שטח חניה. השופטת פתחה בציון הערכים שנפגעו בעבירה זו – שלמות גופה ושלוות נפשה של המתלוננת – והדגישה את הצורך להיאבק בתופעה הרווחת של פנייה חברתית לאלימות לפתרון סכסוכים. לאחר מכן פירט השופט את הפגיעה שנגרמה למתלונן, והדגיש את אכזריות התקיפה בנוכחות קטין ואת התחושות המשפילות שהיא גרמה למתלונן. לאחר ששקל את מדיניות הענישה והתייחס למקרים דומים, קבע השופט כי טווח הענישה הוא 10-20 חודשים לצד עונשים אחרים. בעוד 15 הרשעותיו הקודמות של הנאשם, כולל האלימות, נערכו נגדו, השופט הכיר בכמה גורמים מקלים: הודאתו, שחסכה משאבים משפטיים, גילו ומצבו הבריאותי, והתקדמותו החיובית בהליך הטיפולי, שהעניקה לו הערכת מסוכנות נמוכה משירות המבחן. עם זאת, השופט הדגיש את חומרת העבירה ותוצאותיה, המצדיקות סנקציה של ממש. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 4 חודשי עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 7,250 ₪ למתלונן. השופט סיים את דבריו בהדגשת זכות הערעור והציפיות מהנאשם במהלך עבודות השירות.