ע"א 110/65
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין במקרה זה עוסק בתביעה שהגיש אדם שנפגע בתאונת דרכים, נגד נהג המשאית שפגעה בו, בעל המשאית וחברת הביטוח שלהם. טרם שמיעת התביעה, ביקש התובע לצרף שני נתבעים נוספים: הבעלים הקודם של המשאית ומדינת ישראל. טענת התובעת הייתה כי המדינה, באמצעות אחד מעובדיה במשרד הרישוי, התרשלה בהעברת הבעלות על המשאית מבלי לוודא שלבעליה החדשים כיסוי ביטוחי הולם. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להצטרף למדינה כנתבעת, והוביל את התובעת לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, בדעת רוב, דחה את הערעור. דעת הרוב קבעה כי העובד במשרד הרישוי לא חב חובת זהירות כלפי התובע. חובת הביטוח חלה על בעלי הרכב ונהגיהם, ולא על רשויות מנהליות שתפקידן מינהלי באופיו וחב רק למדינה. יתר על כן, התקנות הרלוונטיות לא נועדו להיטיב עם הולכי רגל בודדים או משתמשי דרך, אלא להסדיר את מערכת היחסים בין בעלי הרכב לבין המדינה. לפיכך, הפרת תקנות אלה לא הקימה עילת תביעה נגד המדינה או עובדיה. השופט הלוי, בחוות דעת חולקת, סבר כי לתובע קמה עילת תביעה נגד המדינה בגין רשלנות רשות הרישוי. לדברי הלוי, מטרת התקנות הרלוונטיות הייתה להגן על אנשים כמו התובע, ועובד המדינה היה צריך לצפות מראש שרשלנותו עלולה לפגוע באנשים כאלה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והתובע חויב לכסות את הוצאות המדינה והנתבעים האחרים.
חקיקה מקושרת
ע"א 110/65 כאלד שחאדה נ. עתמאן אבראהים חילו, עליון (27.1.1966)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.