תמ"ש 81521/00

תקציר

פסק הדין משרטט סכסוך רכושי מורכב בין התובע לבין הנתבעים, שהם ילדיהם של הוריו המנוחים של התובע. עיקר המחלוקת נסובה סביב עסקת מתנה בנכס הנמצא ביהוד, שמחציתו רשומה על שם התובעת ומחציתה השנייה על שם אמה המנוחה של התובעת. צוואת האב המנוח הורישה את הנכס לאמו המנוחה ולאחר מכן לנתבעים, נכדיו. עם זאת, האם המנוחה העבירה את זכויותיה בנכס לתובעים באמצעות עסקת מתנה שכללה ייפוי כוח בלתי חוזר. הנתבעים טוענים כי עסקת המתנה לא הייתה תקפה, וטענו כי מדובר בהתחייבות בלבד לתת מתנה וכי לאם המנוחה הייתה זכות לבטלה בשל התנהגותם המחפירה של התובעים. עוד נטען, כי מצבה הנפשי של האם המנוחה הידרדר בעת שביקשה לדחות את תביעתה כנגד המתנה. פסק הדין, לעומת זאת, מצדד בתובעים. היא מדגישה כי לאם המנוחה הייתה זכות לתת את הנכס במתנה, ובחתימתה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר היא ויתרה על זכותה לחזור בה מהמתנה. בית המשפט לא מצא כל ראיה להתנהגות מחפירה מצד התובעים ודחה את טענות הנתבעים בדבר מצבה הנפשי של האם המנוחה. זאת ועוד, מאחר שתביעתה של האם המנוחה לביטול המתנה נדחתה לבקשתה, הנתבעים מנועים מלהעלות את הנושא שוב. פסק הדין מורה על השלמת עסקת המתנה, מכריז על התובעים כבעלים החוקיים של הנכס ומורה לנתבעים לשלם את הוצאות המשפט של התובעים.