ת"א 2037/06

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעה שהגישו ח.ח. עובדיה ויהודית מחלב נגד תעש תעשיות ישראל בע"מ בשנת 2006, בטענה כי בעיותיו הבריאותיות של עובדיה נגרמו עקב חשיפתו לחומרים מסוכנים בעת עבודתו אצל הנתבעת. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה בשל תקופת ההתיישנות, שהיא שבע שנים בגין נזקי רכוש לפי חוק ההתיישנות. מהרשומות הרפואיות עולה כי נזקו של עובדיה - בעיות בריאותיות קשות - התגלה לא יאוחר משנת 1985, ואולי אף קודם לכן, עם התערבות כירורגית שבוצעה בשנת 1980. השופטת מסכימה כי התביעה התיישנה, שכן היא הוגשה למעלה משבע שנים לאחר גילוי הנזק. השופט דן גם ביחס המשלים בין חוק ההתיישנות לפקודת הנזיקין, ומסביר כי זו קובעת מגבלה סופית של עשר שנים מיום קרות הנזק, החלה כאשר הנזק מתגלה למעלה משלוש שנים לאחר קרות הנזק. בנוסף, השופט מדגיש כי עובדיה ידע על הקשר הסיבתי בין עבודתו לבעיות בריאותיות וכי הימנעותו מהגשת התביעה מוקדם יותר הייתה בלתי סבירה. לפיכך, התביעה נדחית מחמת התיישנות, ושני הצדדים נושאים בהוצאותיהם.