ת"א 47193-06-21

תקציר

התובעת תבעה את הנתבעים על כך שלא גילו ליקויים נסתרים בדירה שרכשה מהם. הליקויים כללו בעיות בריצוף, שלד, איטום, אינסטלציה ועוד. התובעת טענה כי ליקויים אלה אינם נראים לעין וניתן לגלותם רק על ידי איש מקצוע, ותבעה עלויות תיקון ופיצוי בגין עוגמת נפש. הנתבעים טענו כי גילו לתובע פגמים מסוימים טרם חתימת ההסכם וכי תביעת התובע הוגשה מאוחר מדי. הם גם הכחישו כי ידעו על ליקויים אחרים וציינו כי התובע לא ערך בדיקה מיידית כנדרש בחוק. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. השופטת ציינה כי ראיות התובעת אינן מספקות ואינן עקביות, ולא הצליחה להוכיח את טענותיה. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא ביצעה בדיקה מיידית כנדרש בחוק – בדיקותיה לא היו במועד, והיא לא סיפקה הצדקה מספקת לעיכוב. יתרה מכך, קבעה השופטת כי רבים מהליקויים לא הוסתרו ויכלו להתגלות על ידי התובעת במהלך ביקוריה בדירה. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבעים ידעו או היו צריכים לדעת על הפגמים הנסתרים. לפיכך, התביעה לא עמדה בדרישות החוק ונדחתה. התובע חויב לפצות את הנתבעים בגין הוצאותיהם ושכר טרחתם המשפטי, והנתבעים חויבו לעשות כן עבור צד שלישי ששמו צוין בתביעה.