ע"א 10232-09-13

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך על שכר הלימוד בין בית ספר פרטי שאינו מוכר באופן רשמי לבין הוריהם של שני תלמידים שלמדו בבית הספר. בית הספר תבע את ההורים על 12,172 שקלים שכר לימוד ודמי רישום שלא שולמו. ההורים טענו כי בית הספר מתוקצב ולכן נאסר עליו לגבות אגרות, וכי בכל מקרה בית הספר לא קיבל אישור ממנכ"ל משרד החינוך לגבות אגרות, כנדרש בחוק. בית משפט השלום הסכים עם ההורים ודחה את תביעת בית הספר. בית הספר ערער על החלטה זו. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות בית הספר כי ההורים בחרו מרצונם לשלוח את ילדיהם לבית ספר הידוע כגובה אגרות, וכי היעדר אישור המנכ"ל אינו פוסל את התשלום. בית המשפט קבע כי התנהלות ההורים מעידה על חוסר תום לב, שכן הם קיבלו שירותים במשך שנים מבלי להתלונן על ההאשמות, והעלו את הנושא רק לאחר שנתבעו. יתר על כן, בית המשפט פירש את הדינים הרלוונטיים כמשמעם שאישור המנכ"ל הוא דרישה מינהלית, שהיעדרה אינו הופך את שכר הטרחה לבלתי חוקי. עוד ציין בית המשפט כי משרד החינוך החל ליישם דרישה זו רק לאחרונה, וכי התשלומים שגובה בית הספר היו מתונים ותואמים את התקנות החדשות. לפיכך קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור, הפך את החלטת בית משפט השלום והורה להורים לשלם לבית הספר 12,172 שקל בתוספת ריבית והוצאות.