בג"צ 5614/16

תקציר

העתירה מערערת על צו של מפקד צבאי להרוס מבנה הקשור לכאורה למחבל שדקר ילדה בת 13, הלל יפה אריאל, בשנתה. העותרים טוענים כי המשיב לא הביא ראיות מספיקות וכי הצו מופרז. בית המשפט אינו מוצא שחר בטענות העותרים בדבר התשתית הראייתית, אך מסכים חלקית עם טענותיהם בדבר היקף צו ההריסה. נמצא כי למחבל היה קשר מגורים רק לקומה השנייה של הבניין ולכן יש להגביל את הצו לקומה זו, או במקרה של חוסר אפשרות מבנית, יש לאטום את הקומה. תוצאה זו מוצדקת על בסיס עקרונות של שיקול דעת, היעדר זיקה למגורים בקומה הראשונה והשלישית ומידתיות, בהתחשב בגילי בני משפחתו הצעירים של המחבל שהתגוררו בבניין. השופטת נ' סולברג מביעה הסתייגות מדעת הרוב, ומדגישה את הצורך בגישה כוללת למאבק בטרור ואת הצורך בהריסת הרצפה בה מתגוררת משפחת המחבל, או לפחות אטימתה. עם זאת, היא מסכימה עם התוצאה, ומדגישה את הגורמים המבחינים במקרה זה. העתירה מתקבלת בחלקה, ומאפשרת למשיב לבצע את צו ההריסה רק בקומה השנייה, ואם הדבר אינו אפשרי מבחינה מבנית, לאטום אותו. צו המניעה הזמני מוסר בתוך עשרה ימים.