בר"ע 61596-10-15

תקציר

ניתוח משפטי של המקרה בנושא הערכת נכות ובדיקות שמיעה מבוא תיק זה עוסק בהערכה פרוצדורלית ומהותית של תביעת נכות הקשורה לירידה בשמיעה וטינטון שנגרמו לכאורה כתוצאה מפגיעה בעבודה. סוגיות הליבה המשפטיות סובבות סביב הערכה נכונה של ראיות רפואיות, יישום תקנות רלוונטיות וביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות המערערות על הוגנות פרוצדורלית או סטנדרטים של הערכה רפואית. עקרונות משפטיים ושקלול ראיות רפואיות א) כשירות ומהימנות של בדיקות רפואיות: - החלטת הוועדה מסתמכת בעיקר על תוצאות בדיקת BERA, המודדת תגובות עצביות לגירויים שמיעתיים ונחשבת לכלי אבחון בעל ערך. עם זאת, בדיקת BERA אינה מעריכה את סף השמיעה בתדר 500 הרץ, הנכלל במפורש בחישוב הנכות לפי סעיף 72 לתקנות. - המקרה של המבקש מציג תוצאות בדיקה סותרות: מבחני מכון הולשטיין וגל (ממרץ ויולי 2014) מצביעים על ירידה בשמיעה גבוהה יותר ב-500 הרץ, בניגוד לממצאי בדיקת BERA. הוועדה דוחה בדיקות אלה בשל חוסר מהימנות נתפס, מה שמעלה את השאלה האם נשמרה הוגנות פרוצדורלית בהערכת ראיות רפואיות סותרות. ב) עקרון בדיקת השמיעה "הטוב ביותר": - המבקש מפעיל את כלל הבדיקה "הטוב ביותר", שנועד לתעדף את המדידה החיובית והאמינה ביותר של ליקוי שמיעה. עם זאת, כלל זה חל רק על בדיקות הנחשבות אמינות באותה מידה. פסק הדין מבהיר כי הוועדה זלזלה באופן סביר במבחנים הלא אמינים והצדיקה את הסתמכותה על מבחן BERA, שהוא פרקטיקה רפואית מנהלית תקינה. - בית המשפט מסיק כי מאחר שהוועדה העריכה כראוי את מהימנות המבחנים, אין בסיס משפטי לעקוף את שקלול הראיות שלה תחת כלל המבחן "הטוב ביותר". תקנות משפטיות ויישומן א) סעיף 72 לתקנות: - קריטי למקרה זה הוא התקנה שיש לקבוע נכות על סמך אובדן השמיעה הממוצע ב-500, 1000 ו-2000 הרץ. בחירתה של הוועדה לבסס את חישוביה על תוצאות ה-BERA, שאינן מודדות 500 הרץ, חייבה הצדקה רפואית ומשפטית. - הוועדה הסבירה במפורש כי בחשיפה לנזקי רעש, ליקוי שמיעה ב-500 הרץ אינו יכול לחרוג מזה ב-1000 הרץ, בהתבסס על הידע הרפואי המקובל. קביעה רפואית זו הייתה רציונלית ותואמת את ההבנה המדעית הקיימת, ובית המשפט נמנע מלנחש שניים פסקי דין כאלה הקשורים לבריאות. ב) החדשנות הרפואית וסטנדרט הטיפול: - הסתמכות הוועדה על BERA, והמסקנה שלה לגבי ליקוי שמיעה של 500 הרץ שאינו עולה על זה של 1000 הרץ, משקפת יישום ניואנסים של ידע רפואי בקבלת החלטות מנהליות. אלה חידושים משפטיים בולטים בהערכה רפואית מנהלית - המאפשרים הערכה עקיפה של נתוני תדרים חסרים על סמך עקרונות רפואיים מכובדים. ביקורת שיפוטית ושיקול דעת תפקידו של בית המשפט מוגבל להבטחת יישום תקין של תקנות וכי ראיות רפואיות ונימוקים נשקלים כראוי. בית המשפט הגיע למסקנה הולמת כי: - הערכת הוועדה לגבי מהימנות המבחנים הייתה סבירה. - המסקנה הרפואית שלה לגבי חוסר האפשרות של ליקוי שמיעה גדול יותר ב-500 הרץ מאשר ב-1000 הרץ הייתה מבוססת מבחינה רפואית. - בחירת הראיות הייתה בשיקול דעתה, ולא הוכחו פגמים פרוצדורליים או טעויות משפטיות. מסקנה המקרה מדגים את שילוב המומחיות הרפואית במשפט המנהלי, תוך שימת דגש על האצלת שיקול דעת רפואי לגופים מוסמכים תוך הבטחת עמידה בסטנדרטים משפטיים. ההכרה של בית המשפט בנימוקים הרפואיים של הוועדה ובהערכת הראיות מסמלת אישור משפטי של שיקול דעת מנהלי מורכב, המוגבר על ידי עקרונות מדעיים רפואיים, ובכך ממחיש חידוש משפטי חשוב בקבלת החלטות בתחום דיני הבריאות המנהליים. המלצה סופית בקשת רשות הערעור נדחית, ומאשרת מחדש את התקינות הפרוצדורלית והמהותית של פסיקת בית המשפט הנמוך. אין טעויות משפטיות או פרוצדורליות המצדיקות התערבות, וההערכות והתקנות הרפואיות פורשו ויושמו כראוי.